"ביטול מס הבולים על הנפקת אג"ח, עליו הודיע האוצר, יאפשר לחברות נגישות גבוהה יותר לשוק ההון, יעודד גיוס חוב מהציבור לצורך השקעות ויתרום על-ידי כך להגדלת התעסוקה, לחידוש הצמיחה ולחילוץ המשק מהמיתון. הדבר חשוב במיוחד לאור מחנק האשראי הקיים במשק וההגבלות על לווים גדולים מצד בנק ישראל" - כך העריך היום (ב', 15.12.03) גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, בתגובה להודעת אגף שוק ההון באוצר על כוונתו להביא לביטול מס בולים על הנפקת אג"ח [ראו קישור].
לדברי סואן, מס הבולים היווה למעשה מעין "קנס" שהושת על החברות ובפועל על הצמיחה במשק, כאשר כל חברה שהנפיקה אג"ח, נאלצה לשלם מס בולים בשיעור של 1% מהיקף ההנפקה. לשם המחשה, חברה שהנפיקה אג"ח בהיקף של 100 מיליון ש"ח, נאצה לשלם לא פחות ממיליון ש"ח לאוצר כמס בולים.
סואן הדגיש, כי ביטול מס הבולים הוא ניצחון לשכל הישר ולהיגיון הפשוט, שכן מדובר בשריד כמעט אחרון מהתקופה העותמאנית, שאין לו כל הצדקה במשטר מס מודרני.
גד סואן הזכיר, כי איגוד החברות נאבק מאז שנת 96' על ביטול מס הבולים על הנפקת אג"ח ומניות, והעלה את הנושא בפני כל שרי האוצר שכיהנו מאז - מרידור, נאמן, שטרית, שוחט, שלום ופוטין. לדבריו, כל שרי האוצר תמכו בביטול המס, אך חלקם טענו כי בהיעדר חלופות תקציביות אין מקום לבטלו. לפני כשנתיים, הצליח האיגוד להביא לביטול מס בולים על הנפקת מניות, אך הוא נותר על כנו בכל הנוגע להנפקת אג"ח.
לדברי סואן, האוצר הבין עתה, אם כי באיחור, כי ללא ביטול המס - לא ניתן יהיה לפתח את שוק האג"ח הישראלי ובעקבות כך לצמצם את תלותן של החברות במימון הבנקאי ולהקלת-מה במחנק האשראי השורר במשק. שר האוצר והממונה על שוק ההון במשרדו ראויים על-כך לברכה, אמר סואן.
יחד עם זאת, טען מנכ"ל איגוד החברות, כי אין די בביטול מס הבולים וכי יש צורך ביישום מהיר של יתר המלצות ועדת בכר, על-מנת לפתח שוק אג"ח קונצרני בעל נפח בישראל. ההמלצות נוגעות, בין השאר, להקלות משמעותיות בתהליך הנפקת אג"ח ובכלל זה, הפנייה למידע רלוונטי קיים, במקום הכנת תשקיף חדש כנדרש כיום.
לדברי גד סואן, איגוד החברות אף הציע ללכת צעד נוסף מעבר להקלות עליהן המליצה בשעתו ועדת בכר. אחת ההמלצות של האיגוד היא, ליצור מסלול מהיר ופשוט להנפקת אג"ח עבור חברות אשר כבר נסחרות בבורסה ואשר מדורגות על-ידי חברות הדירוג "מעלות". ההנפקה לאותן חברות תהיה על-פי מסמך קצר בלבד, שיופק על-ידי החברה ולא על-פי תשקיף עב-כרס כמקובל כיום. המסמך יכלול הפניות לדוח התקופתי, שיוכן במתכונת החדשה על-פי ועדת ברנע.
סואן הדגיש, כי למרות שגיוס חוב הוא נשמת אפן של הפירמות בכל העולם, לא מילא שוק ההון הישראלי את תפקידו בעניין זה. היקף הנפקת האג"ח בישראל נותר נמוך בהשוואה להנפקת אקוויטי וזאת בניגוד לשוק האמריקני, בו האג"ח תופס נפח גדול בהרבה מאשר הון המניות. הדבר נובע, להערכתו, גם בגלל הפרוצדורה המסובכת והיקרה הנדרשת בגיוס אג"ח קונצרני, אך גם בגלל סיבות נוספות, ובראשן חוסר יכולתו של האג"ח הקונצרני להתחרות בשיעורי הריבית שהציעה הממשלה על אג"ח ממשלתיות שהיא מנפיקה.
"פיתוח שוק אג"ח קונצרני בעל עוצמה, שיהיה נגיש ומהיר, יוכל לספק לחברות מימון לטווח ארוך כחלופה להלוואות בנקאיות ויביא בכך להגברת התחרות והיעילות במשק בכלל ובשוק ההון בפרט. הוא יתרום לשכלול שוק ההון, להרחבת תמהיל המכשירים הפיננסיים וליצירת מיגוון של אפיקי השקעה לגופים המוסדיים", הטעים סואן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה