הורמונים חליפיים אינם מעלים הסיכון לחלות בסרטן שד

פרופ' מוריס נוטלוביץ, גיניקולוג וחוקר בעל שם עולמי בתחום, הגיע לישראל והרצה בכנס גיניקולוגים. במהלך הכנס, העניק פרופ' נוטלוביץ מספר המלצות מעשיות לטיפול בנשים בגיל המעבר, על-מנת להסיר את המבוכה והבלבול שגרם מחקר ה-WHI.

מחקר ה-WHI בדק את השפעת הטיפול ההורמונלי החליפי לאורך זמן, באמצעות תכשיר אחד המוכר בישראל בשם 'פרמריל פלוס'. ממצאי המחקר העידו על עלייה מוכחת בתחלואה בסרטן שד ובמחלות לב, ובעקבות זאת הופסקה זרוע אחת של המחקר. הפרסומים הרבים לו זכה המחקר זרעו בהלה בקרב נשים ובלבול בקרב רופאים.

להלן המלצותיו של פרופ' נוטלוביץ:

- חלון ההזדמנויות למתן טיפול הורמונלי לנשים הוא בין הגילאים 35-60;

- יש לשקול מתן טיפול הורמונלי מוקדם ככל האפשר, למניעת מחלות ולנשים הסובלות מסימפטומים של גיל המעבר;

- יש לזכור, כי טיפול הורמונלי אינו מונע מחלות שהחלו להתפתח בגוף האישה;

- לא קיים תכשיר אחד המתאים לכל הנשים, לכן יש לבצע התאמה אישית של סוג וצורת הטיפול;

- יש לטפל במינון הנמוך ביותר האפקטיבי, לבצע הערכה מחודשת מידי שנה ולהתאים את הטיפול לתגובה הקלינית ולצורכי האישה.

לדברי פרופ' נוטלוביץ, ישנן רק שתי עובדות לגבי המנופאוזה, שהן נכונות עבור כל הנשים: המנופאוזה הינה אירוע חיים טבעי שכל אישה עתידה לחוות. סופו של התהליך הינו הפסקת הווסת. לגבי כל יתר מאפייני המנופאוזה - סימפטומים, סיכון למחלות לב, דלדול העצם, סרטן שד ומחלת אלצהיימר - כל אישה הינה סיפור בפני עצמו.

לדבריו, "נשים מנופאוזליות שונות זו מזו. לכן, בהגיען לגיל המעבר כל הנשים, גם אלו שאינן חוות תופעות מטרידות, צריכות לעבור אחת לשנה או שנתיים בדיקות: צפיפות עצם, ממוגרפיה ובדיקות דם לבדיקת סוכר, שומנים, מדידת רמות האסטרוגנים ועוד. בדיקות אלה מאפשרות לזהות נשים בריאות בעלות סיכון עתידי למחלת לב, סרטן שד ואוסטאופורוזיס".

בהרצאתו, הסביר פרופ' נוטלוביץ כי מחלות קרדיו וסקולריות, אוסטאופורוזיס ואלצהיימר עלולות להתפתח בגיל העשרה, כתוצאה מסגנון חיים, גנטיקה וכו'. לכן, אין לראות בגיל המעבר כגורם למחלות הללו. את המניעה הראשונית עושה הגוף על-ידי ייצור אסטרוגן ואת המניעה בגיל המעבר יש לעשות, מוקדם ככל האפשר, על-ידי טיפול הורמונלי, שהוא הטוב ביותר לדחיית התפתחות חלק מהמחלות.

פרופ' נוטלוביץ אמר, כי חשוב להבחין במדוייק בין נשים בריאות שאינן בסיכון, לבין נשים בריאות המצויות בסיכון עתידי. בנות הקבוצה הראשונה תוכלנה ליהנות מיתרונותיו של טיפול הורמונלי, ואילו הנשים בקבוצה השניה יטופלו בתרופות ספציפיות למצבן.

לאסטרוגן השפעה טובה על תפקוד המוח ולכן מתן טיפול הורמונלי מוקדם ככל האפשר מסייע בשיפור הזיכרון, במניעת שכחה, ובעיכוב תהליכי הזדקנות המוח.

לדברי פרופ' נוטלוביץ, "עלינו לבצע מעקב לאיתורן של נשים המצויות בסיכון לחלות בסרטן שד, משום נטייה גנטית וצפיפות גבוהה של רקמת השד. טיפול הורמונלי אינו גורם בלעדי לעלייה בסיכון לסרטן שד. יש לזכור שגורם הסיכון מספר 1 להתפתחות סרטן שד הוא העלייה בגיל".