בקשות לייצוגיות נגד עיריית תל אביב בטענה להעלאת שיעורי הארנונה שלא כדין

שתי תביעות ובקשות לאישורן כייצוגיות הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד עיריית תל אביב, בטענה להעלאת תשלומי ארנונה תוך עקיפת דיני ההקפאה בארנונה, וללא קבלת אישור חריג לכך משרי הפנים והאוצר.

בתביעה האחת שהוגשה על ידי משרד עורכי הדין פלג כהן דויטש נאמר כי החל מראשית החודש החלה העירייה לחייב בניינים המשמשים לחניית רכב ללא תשלום המחזיקים ביחד עם בניין שאינו למגורים, בתעריף הגבוה ב-51% מהתעריף הקבוע בצו הארנונה לחניה ללא תשלום לאזור א' וב-77% מהתעריף הקבוע לאזור ב'. כל זאת על אף שהעירייה לא קיבלה אישור חריג של שרי הפנים והאוצר להעלאה זו, כנדרש בדין.

התובעים מבקשים לייצג את כל המחזיקים בבניינים המשמשים לחניית רכב ללא תשלום המוחזקים ביחד עם בניין שאינו למגורים בתל אביב, ואשר חויבו בארנונה כללית בסיווג "חניית רכב ללא תשלום" עד לחודש מרץ 2015. בית המשפט מתבקש לחייב את העירייה להשיב לחברי הקבוצה המיוצגת את ההפרש בין התעריף החדש הבלתי חוקי של 64.83 שקלים למ"ר, לבין התעריף החוקי הקבוע בצו הארנונה החל מהמועד בו החל החיוב הבלתי חוקי בראשית חודש זה ועד למועד ההשבה בפועל. סכום ההשבה מוערך בכ-16 מיליון שקלים לשנה.

לדברי משרד עורכי הדין פלג כהן דויטש בעקבות השינוי הבלתי חוקי עלה חיוב הארנונה של המשרד בגין הנכס המוחזק על ידו המשמש לחניית רכב ללא תשלום, בחודשים מרץ-אפריל 2015 ב-56% לעומת התעריף הקבוע בצו הארנונה. בתביעה נאמר כי בשנת 2014 ביקשה העיריה משרי הפנים והאוצר אישור חריג לביצוע אותה העלאה ממש ונדחתה, ובכך גילתה דעתה כי גם לשיטתה שינוי כזה מצריך אישור חריג של השרים, ומשנדחתה העיריה על ידי השרים בשנה הקודמת היא אינה מוסמכת לבצע את השינוי שוב וללא כל אישור.

לדברי התובעים גם אם העירייה הייתה מקבלת את אישור השרים להעלאה כזו הרי שהיא ממילא הייתה מוגבלת להעלאה בשיעור 7.5% בלבד, ובוודאי שהשרים לא היו מאשרים העלאה בשיעורים של 51% ו-77% כפי שהעירייה ביצעה בפועל.

התביעה השנייה והבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 10 מיליון שקלים הוגשה כנגד העירייה על ידי חברת ליאו בל 1986 באמצעות משרד עורכי הדין מוסקוביץ, אזרואל. זאת בטענה לייקור הארנונה לשטחי חנייה ללא תשלום בשיעורים שבין 52%-78% ללא אישור שרי הפנים והאוצר, ולמעשה לאחר שהשרים דחו את בקשת העירייה להעלאת התעריף.

לטענת התובעת המחזיקה בנכס ריק ובחנייה ללא תשלום בתל אביב, העירייה מבקשת לשנות סדרי בראשית ולראות ב"חנייה ללא תשלום" כחוסה תחת קטגוריית "משרדים, שירותים ומסחר". זאת בניגוד לדין בניגוד לפרשנותה היא, ובניגוד מובהק לדרך בה פעלה העירייה משך עשרות שנים, וכפי שנוהגות רובן המוחלט של הרשויות המקומיות.

לדברי התובעת יש לראות בשטחי החנייה ללא תשלום כחוסים תחת הסיווג "נכס אחר" בתקנות ההסדרים- סיווג שאין בצדו תעריף מזערי או מרבי, וכי גישה זו אומצה גם בשאר הרשויות המקומיות שקבעו סיווג דומה והיא עומדת בתוקפה אצלן גם כיום.