מבוטחים בהראל תובעים החזר הוצאות משפטיות

( 3-3-15) יעקב ניצן מהנדס במקצועו חברת גוני הנדסה המעניקה שרותי ניהול ופיקוח הנדסי על פרויקטים בתחום הבניה הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 1.3 מיליון שקלים כנגד חברת הביטוח הראל.

בתביעה נאמר כי הראל ביטחה את גוני הנדסה ואת יעקב ניצן בעל מניות ומנהל בחברה בפוליסת אחריות מקצועית מאז שנת 2004, וכי בחודש מרץ 2000 נחתם חוזה ניהול בין חברת גוני הנדסה לבין החברה היזמית אופרה על הים במסגרתו מונו התובעים לשמש כמנהלי פרויקט, מפקחים ומתאמים ביחס להקמת פרויקט מגורים יוקרתי בנתניה ששמו "אופרה על הים". הפרויקט הוקם באמצעות החברה הקבלנית דניה סיבוס והושלם בשנת 2011.

לטענת התובעים באפריל 202 פנתה אליהם חברת אופרה על הים והעלתה טענות שונות בנוגע למחדלים שביצעו במסגרת הפרויקט וביולי 2012 מונה השופט בדימוס דן מור לשמש בורר בין הצדדים, ובמסגרת הליכי הבוררות הגישה אופרה על הים כנגד התובעים תביעה בסך 17 מיליון שקלים.

זאת בטענה להתרשלותם בתפקידם כמנהלי פרויקט וכמפקחים על עבודת הקבלן ועל הליווי הפיננסי של הפרויקט, התרשלו בפיקוח על עבודתה של דניה סיבוס ובין היתר בכל הקשור עם חשבונות חריגים שהגישה דניה, זאת בכך שאישרו שלא כדין חשבונות אלו, ולא קיזזו סכומים שהיה עליהם לקזז מחיובי הקבלן, אישרו לשלם לקבלן סכומים שלא כדין, והביאו ברשלנותם לחריגה בהיקף גדול מתקציב הפרויקט שעל שמירתו הופקדו.

לטענת יעקב ניצן וחברת גוני הנדסה עילות התביעה שהוגשה כנגדם במסגרת הליך הבוררות נופלים לגדר המונח "מקרה ביטוח" כהגדרתו בפוליסה וכי הם פנו להראל בבקשה להכיר בתביעה כנגדם בגדר מקרה ביטוח, ובכלל זאת להכיר בחובתה של הראל לשאת בתשלום שייפסק, ככל שייפסק כנגדם במסגרת פסק הבוררות, ולהעמיד להם ייצוג משפטי בבוררות ו\או לממן להם ייצוג משפטי בהתאם לתנאי הפוליסה.

ואולם הראל החליטה לדחות את הבקשה וסירבה להכיר בתביעה כמקרה ביטוח. זאת לדברי התובעים שלא כדין ובאופן מקומם ממש, וכי ניסיונותיהם להניא את הראל מעמדתה לפיה התביעה אינה נופלת לגדר מקרה ביטוח לא צלחו, באופן שלא הותיר להם כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כנגד הראל.

לטענת התובעים עקב סירובה של הראל להעמיד לרשותם ייצוג משפטי בבוררות הם נאלצו לממן על חשבונם את שכירת שרותיו המשפטיים של משרד עורכי הדין איתן לירז ושות' וכי עד כה שילמו למשרד סך של 1.15 מיליון שקלים. בנוסף נאלצו התובעים לממן על חשבונם הוצאות נוספות כולל תשלום שכרו של הבורר ומימון שכרם של מומחים מקצועיים שונים שהגישו חוות דעת בבוררות מטעמם.

לדברי התובעים הוצאותיהם הכספיות בבוררות לצורך מימון הגנתם מהווים תגמולי ביטוח שאין בהם בכדי להפחית מהיקף הכיסוי הביטוחי הנקוב בפוליסה שעל הראל לשלם להם עקב חיובים כספיים שיטיל עליהם הבורר כל שיטיל עליהם. התובעים מציינים כי ההיקף הכולל של הוצאותיהם נאמד בגובה סכום התביעה בסך של 1.3 מיליון שקלים.