העדר חוקתיות בחיפוש בעירום על עצירים

ביצוע חיפוש בעירום על כל עציר המוחזק במגרש הרוסים בירושלים מהווה פגיעה בלתי מידתית בכבוד האדם, ולפיכך מפר את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו. כך קובעת (22.2.15) שופטת בית משפט השלום בירושלים, תמר בר-אשר צבן.

בר-אשר צבן עומדת על כך, שבעוד ששוטר יכול לבצע חיפוש גופני מלא רק אם יש לו יסוד להניח שהחיפוש מוצדק, הרי שסוהר רשאי לכאורה לעשות זאת בלא הגבלה. אולם ממשיכה בר-אשר צבן, על החיפוש לעמוד בתנאי החוק בכלל ובתנאי חוק היסוד בפרט, ולכן אין להשלים עם המצב הקיים בו החיפוש נערך בצורה קבועה על כל העצירים והעצירות.

על-פי נתוני השב"ס עצמו, במשך חצי שנה לא נתפס שום חפץ אסור שנעשה ניסיון להבריחו לבית המעצר במגרש הרוסים בתוך גופם של עצירים. במקרים בודדים נמצאו חפצים אסורים בבגדיהם התחתונים, ואילו רוב החפצים נתפסו בבגדים העליונים. נתונים אלו לבדם, אומרת בר-אשר צבן, מלמדים שאין הצדקה לחיפוש הגורף ובוודאי שלא לחיובם של העצירים להתכופף. עוד היא אומרת, כי השב"ס אינו מקיים את ההוראה לפיה עציר יכול לסרב לחיפוש ולזכות לשימוע. בפועל, הסוהרים מאיימים על הסרבנים שאם יעמדו בסירובם - החיפוש ייערך בכוח. במצב זה, נאלצים העצירים להסכים לחיפוש הגופני.

לדעת בר-אשר צבן, הסוהרים חייבים להפעיל שיקול דעת ולערוך חיפוש בעירום רק בנסיבות העלולות ליצור חשד לניסיון להבריח חפצים אסורים. כאשר אין חשד כזה - למשל: כאשר המעצר בא בהפתעה לעציר - אין מקום לבצע את אותו חיפוש משפיל. היא מדגישה, כי הזכות לבצע את החיפוש עומדת במגבלות חוק כבוד האדם וחרותו, שכן הוא מבוצע לתכלית ראויה, אך הבעיה היא בשימוש הגורף בזכות זו.

הדברים נאמרו בהחלטתה של בר-אשר צבן לחייב את המדינה לפצות ב-10,000 שקל את חנמאל דורפמן, שנעצר בספטמבר 2012 בחשד שהוא מתכנן הפרות סדר על-רקע פינוי מאחז מגרון. דורפמן תבע, באמצעות עו"ד איתמר בן-גביר, פיצוי של 80,000 שקל בטענה להפרת שורה ארוכה של זכויות, אך תביעתו נתקבלה רק בנוגע לחיפוש בעירום. המדינה גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 18,000 שקל.