הישראלים מעדיפים לצרוך אקטואליה בדיגיטל

סקר דעת קהל שנערך לקראת כנס DIGIT השנתי שיתקיים בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה קובע, כי צרכני האקטואליה בישראל מעדיפים להתעדכן באירועי חדשות באמצעות האינטרנט. בהשוואה לסקר הקודם (2014), חלה עלייה בשיעור המתעדכנים בחדשות באמצעות רשתות חברתיות (12%+), וירידה בשיעור המתעדכנים באמצעות עיתונות יומית מודפסת (9%-) ורדיו (5%-).

הסקר נערך בשיטה של סקר טלפוני באמצעות ראיון מובנה במהלך חודש פברואר 2015 בקרב מדגם הסתברותי של 511 משיבים, המייצג את האוכלוסייה הבוגרת בישראל (גילאי 16 ויותר).

הסקר בוצע על-ידי מאגר מוחות - מכון מחקר וייעוץ בינתחומי בע"מ בניהולם של פרופ' יצחק כ"ץ - מנכ"ל, פרופ' ברוך מבורך - יועץ מדעי וד"ר אמיר הורקין - מנהל המחקר.

מממצאי הסקר הראו כי הדרכים העיקריות להתעדכנות בחדשות בקרב בעלי הדעה: (א) אינטרנט (28%); (ב) טלוויזיה (20%); (ג) רשתות חברתיות (16%); (ד) רדיו (14%).

אין שינוי משמעותי

האמצעים העיקריים אליהם פנו בעלי הדעה לשם התעדכנות במהלך מבצע "צוק איתן": (א) אינטרנט (47%); (ב) טלוויזיה (34%); (ג) רדיו (9%); (ד) סלולר (8%).

בהשוואה לסקר הקודם (2014 – בו נשאלו המשיבים על כוונות התעדכנות במקרה של אירוע ביטחוני משמעותי), האינטרנט שימש מקור המידע העיקרי, ולא הטלוויזיה. ההתעדכנות באמצעות האינטרנט הייתה גבוהה (19%+) משיעור המשיבים שהתכוונו להתעדכן באמצעותו. ההתעדכנות באמצעות הרדיו הייתה נמוכה (17%-) משיעור המשיבים שהתכוונו להתעדכן באמצעותו.

41% מבעלי הדעה במדגם סבורים כי כל העיתונאים נחשבים לרציניים ומקצועיים באותה מידה, לעומת 4%, הסבורים כי אף אחד מהעיתונאים לא מספיק רציני ומקצועי. שאר בעלי הדעה מדרגים את רצינות ומקצועיות העיתונאים כך: (א) עיתונאי במהדורת חדשות בטלוויזיה (42%); (ב) עיתונאי בעיתון יומי (6%); (ג) עיתונאי ברדיו (4%); (ד) עיתונאי באינטרנט (3%).

בהשוואה לסקר הקודם (2014), חלה עליה באיכות הנתפסת של עיתונאים שעובדים במהדורות חדשות בטלוויזיה (16%+), וירידה באיכות הנתפסת של עיתונאים שעובדים בעיתונים יומיים (11%-) וברדיו (7%-).

המקורות העיקריים לצריכת מידע חדשותי בקרב בעלי הדעה: (א) אינטרנט (31%); (ב) טלוויזיה (23%); (ג) רדיו (14%); (ד) רשתות חברתיות (13%); (ה) עיתונות יומית מודפסת (13%).

רוב בעלי הדעה במדגם סבורים שהעיתונאים בישראל מוטים לטובת השמאל (49%) או השמאל הקיצוני (8%). עשירית (10%) מבעלי הדעה סבורים שהעיתונאים מוטים לטובת הימין. עשירית (9%) מבעלי הדעה סבורים שהעיתונאים מוטים לטובת המרכז. רבע (24%) מבעלי הדעה במדגם סבורים שהעיתונאים בישראל אינם מוטים.

רוב (56%) בעלי הדעה במדגם סבורים שהצטרפות עיתונאים מוכרים לפוליטיקה לא פוגעת ולא תורמת לאמינות אמצעי התקשורת בישראל. בין רבע לשליש (29%) מבעלי הדעה סבורים שהצטרפות עיתונאים מוכרים לפוליטיקה פוגעת באמינות אמצעי התקשורת. 15% סבורים שהיא תורמת לאמינות אמצעי התקשורת.

רוב (52%) בעלי הדעה במדגם סבורים שהצטרפות עיתונאים מוכרים לפוליטיקה לא פוגעת ולא תורמת לפוליטיקה הישראלית. רבע (26%) סבורים שהצטרפות עיתונאים מוכרים לפוליטיקה תורמת לפוליטיקה הישראלית. חמישית (22%) סבורים שהיא פוגעת בפוליטיקה הישראלית.