המכון הצרפתי הפר את דיני העבודה והמס

הלן מרואני תובעת 1.2 מיליון שקל משגרירות צרפת בישראל, המפעילה את המכון הצרפתי, בטענה שב-23 מתוך 29 שנות עבודתה במכון לא שולמו לה זכויות סוציאליות ופנסיוניות. לטענת מרואני (10.2.15), עם רצונה לפרוש לגמלאות - הכנסתה החודשית מקרן הפנסיה שצברה תעמוד על 240 שקל בלבד.

בתביעה, שהוגשה לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, נטען, כי בשנים 2009-1986 הועסקה התובעת ללא תנאים סוציאליים ותוך הפרה מוחלטת של חוקי העבודה, ובלא שהמכון העביר דיווחים לגבי העסקתה לרשויות המס ולביטוח הלאומי, וכך הותיר אותה חשופה ללא כיסוי במקרה של פגיעה בעבודה או אבטלה, וללא תקופת אכשרה לקבלת קיצבת זיקנה. לדברי התובעת, כפועל יוצא של הפרה שיטתית ומתמשכת של זכויות המגן שלה, היא לא הייתה זכאית לתשלום בגין ימי מחלה, ימי חופשה שנתית, חגים, דמי הבראה, ותק וכיוצא בזה.

עוד טוענת התובעת, כי באותן שנים לא הנפיק לה המכון תלושי שכר ולא נתן לה הסכם העסקה, ואף נהג להעביר את משכורתה במזומן בתוך מעטפה אשר ניתנה לה מדי חודש על-ידי הממונה עליה. כל זאת - עד אשר אירע שוד במכון, ועקב כך הוחלט להעביר את המשכורות לעובדים בצ'קים.

עוד טוענת התובעת, באמצעות עו"ד יעל סגל-מקליס, כי בארבעת חודשי הקיץ, כאשר לא הועברו קורסים לצרפתית, הופסקה העסקתה במכון והיא נותרה מחוסרת כל מקור הכנסה. הלכה למעשה, לדבריה, מדובר היה בפיטוריה החוזרים ונשנים מדי שנה, וכל זאת ללא שמירה על רצף זכויות סוציאלי וללא אפשרות לקבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי.

לטענת התובעת, כאשר היא או עמיתיה הלינו על תנאי העסקתם, נאמר להם שאלה הם תנאי ההעסקה, ואם אינם שבעי רצון - "הדלת פתוחה בפניהם להתפטר מעבודתם". לדברי התובעת, היא הופלתה לרעה וזכויותיה קופחו אל מול עובדי המכון אשר הגיעו מצרפת לעבוד במכון לתקופה קצובה, ואשר היו זכאים לכל זכויותיהם הסוציאליות. לדבריה, רק לאחר שהעובדים פתחו במאבק ואיימו לפנות לבית הדין, החיל עליהם המכון בשנת 2009 את דיני העבודה והעניק להם את זכויותיהם. טרם הוגש כתב הגנה.