בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אישר הסכם פשרה בו נקבע כי תבל אבטחה ניקיון ושירותים תשלם פיצויים לעובדי קבלן שהועסקו על ידה במהלך תקופת 7 השנים שקדמו ליום הגשת התביעה בדצמבר 2006 בהיקף מוערך של כ-17 מיליון שקלים בגין אי-ביצוע הפרשות לפנסיה בשיעור של 6% מהשכר הקובע לפיצויי פיטורים ועד לתקרה של משרה מלאה, בניכוי הפקדות המעביד לתגמולים שבוצעו בפועל.
ואולם עמותת קו לעובד פנתה לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין אשר במסגרתו נקבע בניגוד לעמדתה שלה ולעמדת היועץ המשפטי לממשלה כי יישלחו הודעות לכתובות בהן התגוררו עובדי קבלן לפני 15 שנה. בהסכם נקבע כי על החברה לשלוח לעובדים הודעות בדואר רשום לשם התייצבות במשרדיה לצורך קבלת התשלום.
ביוני אשתקד התבקש בית הדין על-ידי היועץ המשפטי לממשלה שלא לאשר את הסכם הפשרה בנימוק כי ההסכם במתכונתו הנוכחית אינו לטובת העובדים. לדברי היועץ המשפטי לא ברור האם תבל היא חברה שיש לה הכנסות כלשהן או שמא היא חברה שאינה פעילה כלל ולא רק בתחום השמירה. בנוסף לדבריו פרק הזמן ליישום הסכם הפשרה לפי המנגנון המוצע המאפשר הסדר תשלומים של עד 40,000 שקלים בחודש עשוי לעמוד על למעלה משלושה עשורים ומצב זה אינו הגיוני כלל וכלל.
לדברי היועץ המשפטי לממשלה בהסכם הפשרה נכללה קביעה בלתי סבירה בכל הנוגע לאיתור חברי הקבוצה המיוצגת ולפיה על תבל לשלוח מכתב רשום לעובדיה לשעבר שהועסקו בחברה לפני בין 7-14 שנים (בין השנים 1999-2006)על-פי הכתובת הרשומה אצלה מבלי שנעשה ניסיון לבדוק האם זו הכתובת העדכנית.
ואולם בית הדין האזורי החליט לאשר את הסכם הפשרה בציינו כי עיקר הערותיו של היועץ המשפטי לממשלה אומצו ויושמו, וכי אן זה סביר לצפות שכל ההתנגדויות שהועלו יתקבלו שכן זה מהותו של הסכם פשרה-איזון בין הסיכויים והסיכונים הקיימים לכל צד. לדברי בית הדין ההליכים שנקבעו בהסכם הפשרה לעניין משלוח הודעות לעובדים ופרק הזמן להתייצבות העובדים לקבלת הפיצוי תואמים את המקובל בתביעות ייצוגיות. באשר לסוגיית איתור חברי הקבוצה הדגיש בית הדין כי דעתו אינה כדעת היועץ המשפטי לממשלה.
לדעת בית הדין בראשות סגן הנשיא השופט שמואל טננבוים אילוץ הנתבעת לאסוף נתונים על-אודות כתובתם העדכנית של עובדיה לשעבר יביא לאי בהירות ולמעשה יסכל את הסכם הפשרה ויגרום לפגיעה גדולה יותר בעובדים. כמו-כן כל עובד שכתובתו העדכנית לא נמצאה יוכל לפנות בתביעה אישית כנגד הנתבעת.
בית הדין אישר תשלום שכר טירחה לבא כוח התובע עו"ד גל גורודסקי בסך 300,000 שקלים וגמול לתובע המייצג יגאל וירון בסך 60,000 שקלים. בעניין זה סבור היה היועץ המשפטי לממשלה כי יש לקבוע מנגנון אחר לתשלום שכר הטרחה והגמול אשר ייגזר מהסכום שייגבה עבור חברי הקבוצה המיוצגת ושיעוריו.
ואולם ארגון קו לעובד שצורף להליך והגיש התנגדות להסכם הפשרה פנה לבית הדין הארצי לעבודה שעות ספורות לאחר מתן פסק הדין שניתן בסוף השבוע בבקשה בהולה לעיכוב ביצוע פסק הדין. לדברי הארגון באמצעות עו"ד ערן גולן על-מנת להבטיח את יישומו של הסכם הפשרה אין זה סביר כי בשנת 2015 יישלחו הודעות לכתובות בהן התגוררו עובדי קבלן לפני 15 שנה.
לדברי הארגון היה מקום לשלוח את ההודעות לעובדים לכתובותיהם העדכניות כפי שיתקבלו ממשרד הפנים תוך הפחתת עלויות הפניה למשרד הפנים מסכומי הפיצויים לעובדים. בבקשה נאמר כי החלטת בית הדין בסוגיית איתור העובדים הינה בלתי סבירה, ואינה עומדת בקנה המידה של הסכם פשרה סביר לפי חוק תובענות ייצוגיות.
על-מנת שלא לרוקן מתוכן את הערעור שבכוונת קו לעובד להגיש לבית הדין הארצי מתבקש בית הדין על-ידי קו לעובד לקבוע כי עד לשמיעת ערעורה לא תוכל חברת תבל לשלוח מכתבים לחברי הקבוצה המיוצגת לכתובות בהן התגוררו לפני 10 ו-15 שנה, וכן לקבוע כי עם שליחת המכתבים לא יראו בחברה כמי שביצעה את הסכם הפשרה.
קו לעובד מדגיש כי אין לו התנגדות לתשלום כספים לעובדים שיפנו לחברת תבל לשם כך, ואולם בית הדין מתבקש למנוע את שליחת המכתבים לכתובות אשר סביר להניח כי חברי הקבוצה שהינם עובדי קבלן כבר אינם מתגוררים בהן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה