נשיא המחוזי בחיפה התעלם מטענות הגנה

הרכב פשעים חמורים בראשותו של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון, התעלם כמעט לחלוטין בפסק דינו בעניינו של קטין מטענות הגנה שהעלה. כך קובע (5.2.15) בית המשפט העליון, כאשר החליט באופן נדיר להחזיר את פסק הדין למחוזי כדי שישלים את ההנמקות.

אלרון עמד בראש ההרכב בבית המשפט לנוער, לצידם של השופטים עודד גרשון (שכתב את פסק הדין) ואברהם אליקים. אלרון ואליקים הצטרפו בהסכמה לפסק דינו של גרשון. מדובר בצעיר יליד 1994, אשר הורשע בביצוע עבירות מין בילדים בני 12-11. ביקורתו של השופט ניל הנדל מופנית כלפי הכרעת הדין בעניינו של הילד נשוא האישום השני, יליד 2001:

"הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי לנוער מפרטת את האינדיקציות לכך שהעדויות מהימנות. אשר על כן לא ניתן לקבוע כי לא יצא כלל ידי חובת ההנמקה. מנגד, כמעט ולא ניתנה התייחסות בפסק הדין לאינדיקציות התומכות באפשרות שהעדויות אינן מהימנות. בפרט נכונים הדברים ביחס לסתירות הנטענות על-ידי הסנגוריה, בין העדויות והגרסאות השונות שעליהן התבססה הכרעת הדין".

הנדל אומר, כי ישנם ארבעה נימוקים לצעד הנדיר של החזרת התיק למחוזי: עדותו של הילד היא הראיה המרכזית; חוקר הילדים, אשר הביא את גירסתו של הילד בפני בית המשפט, לא קבע מהי מידת מהימנותו. שני הנימוקים הבאים מלמדים על הבעייתיות שבפסק הדין:

"שלישית, הסתירות והקשיים הנטענים נפרשו בהרחבה בסיכומי ההגנה בהליך קמא. למעשה, הערעור שהוגש בהליך הנוכחי זהה בנקודות רבות לסיכומים אלה, שהקיפו עשרות עמודים. הטענות עמדו אפוא במרכז הדיון בהליך קמא. בכל זאת לא ניתנה להן כל התייחסות בפסק הדין. רביעית, מדובר במספר לא מבוטל של סתירות או קשיים, שכמעט אף אחד מהם לא זכה להתייחסות בהכרעת הדין".

הנדל מדגיש: "אין הדבר אומר כי בית המשפט חייב גם עתה להתייחס לכל טענה וטענה. אך מכאן ועד להתעלמות כמעט מוחלטת מן הסתירות הנטענות - רב המרחק". הנדל מציין, כי מדובר בתוצאה בלתי רצויה, אך בנסיבות שנוצרו בתיק זה - אין מנוס ממנה. השופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר הסכימו עם הנדל. את הנאשם ייצג עו"ד בדר אלדין אגבאריה, ואת המדינה - עו"ד עדי שגב.