בקשה להפסקת בוררות "יקרה" מדי

( 22-01-15) צד להליך בוררות פנה לבית המשפט המחוזי בלוד בבקשה להפסקת הליך הבוררות והעברת הסכסוך לבית המשפט. זאת בטענה כי שכרו של הבורר אינו פרופורציונאלי לסכום התביעה וכי השכר הנדרש על ידו איננו מוצדק בנסיבות העניין ואינו מידתי לתביעה. הבקשה הוגשה על ידי 6 נתבעים בתביעה שהגיש כנגדם ד"ר משה וינברג והמתבררת בפני הבורר עו"ד רם שכטר מראשן לציון.

בבקשה נאמר כי המדובר בתביעה כספית על סכום זעום של כ-3800 שקלים או לכל היותר סך של כ-13,000 שקלים, וכי על אף סכומה של התביעה קבע הבורר בניגוד גמור לכתב המנוי שלו כי שכרו יעמוד על 1200 שקלים לשעת בוררות. זאת כאשר כבר בראשיתם של הליכי הביניים בתיק דרש הבורר שכר ביניים של למעלה מ-18,000 שקלים. הבורר הודיע כי אם לא תקוים החלטתו על התשלום האמור הוא יהיה רשאי במקרה של התובע למחוק את התביעה ובמקרה של המבקשים לקבל את התביעה.

לדברי המבקשים ברור כי בהתאם למהות הסכסוך כמו גם היקף העדים הצפויים להעיד, צפוי שכרו של הבורר להגיע בקצב וביחס זה לסכום של כ- 100,000 שקלים. כל זאת בגין "תביעה קטנה" שמלכתחילה לא היה מקום להגישה ובוודאי שלא לקיימה בהליכי בוררות.

בבקשה נטען כי העברת הסכסוך לבית המשפט לא נועדה לפגוע בבורר או בשמו אף שלדברי המבקשים הוא חרג מסמכותו ומכתב המינוי שלו, וביצע מספר טעויות לא מבוטלות שיצדיקו בעתיד את ביטולו של הפסק. לטענתם אילו היה הבורר פועל לפי הוראות כתב המנוי לא היה מתקיים כלל דיון לגופן של טענות הסף, דיון שארך כ-3 שעות, אלא הם היו מתנגדים כבר אז לסכום הנדרש על ידו שהינו סכום מופקע לנוכח גובה התביעה.

בנוסף לטענתם הבורר התעלם מבקשותיהם להורות לתובע לתקן את תביעתו. לדבריהם החלטת הבורר בעניין הבקשה למחיקת חלק מכתב התשובה ובנוגע לטענות הסף שהועלו על ידם המשתרעת על פני פחות מ-2 עמודים, עלתה לשני הצדדים למעלה מ-18,000 שקלים. כל זאת כאשר התביעה היא על סך של 3800 שקלים בלבד ועוד היד נטויה הואיל ומדבר בהליך ראשוני ומקדמי בלבד.

בפנייה לבית המשפט באמצעות עו"ד רמי מיכאלי נאמר כי הבורר חרג מסמכותו ומכתב המינוי שלו בדיוק בחלק המצדיק את הפסקת הבוררות. זאת בכך שקבע בהחלטת ביניים שניתנה כחודשיים לפני הדיון הראשון כי שכרו יעמוד על סך 1200 שקלים לשעת עבודה, ללא שהביא לידיעת הצדדים את כתב המנוי ואת הוראות ראש לשכת עורכי הדין, ובאופן זה העמיד את שכרו כהחלטה מוגמרת ולא כהסכמה עם הצדדים.

לדברי המבקשים לאחר הדיון הראשון ובעקבות הבהרת התובע כי תביעתו הינה כספית בלבד הם הודיעו לבורר כי הם אינם מסכימים לשכר שדרש שכן אין הוא מוצדק בנסיבותיה של התביעה הקטנה.
עוד טוענים המבקשים כי מהות הסכסוך בין הצדדים אינה כלולה בהסכם הבוררות והם מתנגדים לברר את הסכסוך בהליך זה. לדבריהם פניותיהם אל הבורר בדרישה להפסקת הבוררות נתקלו בסירובו ,ובאופן שלא הותיר להם כל ברירה אחרת אלא לפנות לבית המשפט.

המבקשים והתובע היו בעבר חלק מבעלי מניות בחברה משפחתית בשם כורמי שאול שנוסדה בשנת 1959 וכי עד לפירוקה מרצון הייתה החברה בעלת זכות חכירה בקרקע חקלאית בשטח כולל של כ-806 דונם באזור זיכרין ותל אספי.