למי שייך הרובה שנמצא בפארק?

למי שייך רובה וינצ'סטר ישן, שיוצר בשנת 1873, ונמצא בפארק לאומי בהרי הנחש במזרח נוואדה?

על החידה מנסה לענות הארכיאולוגית האמריקנית אווה ג'נסן: האם זה היה רועה, צייד, כורה, או אולי עבריין פורע-חוק?
בחודש נובמבר נתקלו ג'נסן וצוותה, שחיפשו שרידים של תרבות אינדיאנית, ברובה הישן כשתרו את פארק העמק הגדול מצפון-מזרח לעיר לאס וגאס. הרובה היה שעון על שיח ערער, וכוסה עם השנים בחול ובשברי ערערים. רק עניין של מזל, כנראה, אומרת אווה ג'נסן. בשעה אחרת הייתה השמש בזווית אחרת, והרובה לא היה נראה.

מקום מציאת הרובה - אזור, המבטיח שליטה בתצפית על הסביבה מעלה השערה, כי היה שייך למישהו שלחם אתו. הרובה בקוטר 0.44 לא היה טעון, והחוקרים משערים כי נזנח אחרי שלא הצליחו לירות בו.

למי היה שייך הרובה? חברת וינצ'סטר ייצרה 720,000 רובים כאלה בשנים 1916-1873. לכל רובה יש מספר סידורי בנוסף לתווי זיהוי, המאפיינים את הדגם. במוזאון באפלו ביל בעיר קודי בוויאומינג קבעו, שהרובה הזה יוצר בשנת 1882, ונשלח ממחסן החברה בקונטיקט ללקוח, שלא הצליחו לאתרו. בעיתון של אותה התקופה מצאה ג'נסן מודעות על מכירת רובי וינצ'סטר ושל חרשי-נשק בצפון נוואדה. באותה ההזדמנות מצאה גם תמונה של בן למשפה נכבדה בנוואדה, שהחזיק רובה, אך זה היה וינצ'סטר מדגם אחר.

בשנת 1873 נמכר רובה וינצ'סטר כזה תמורת חמישים דולר, אך רובה משומש נמכר במחיר נמוך בהרבה. לדגם הזה של רובי וינצ'סטר היה ביקוש רב כיוון שיכול היה לירות חמישה-עשר כדורים מבלי לטעון מחדש - יתרון משמעותי.

גם אם התעלומה לא תיפתר, השמועה על מציאת הרובה הישן עשתה כנפיים, ומאות כבר באו לראותו. הוא יישמר בתא ממוזג בפארק, ויוצג בפני הקהל. לעומת זאת, שומרים החוקרים בסוד את מקום הימצאו.