( 13-01-15) אישה נשואה אם לשני ילדים שעבדה משך כ-14 שנה בסניף חברת הביטוח מנורה בחיפה הגישה תביעה בסך 240,000 שקלים בגין הטרדה מינית בעבודה והתנכלות, כנגד עו"ד אלישר זקרי מנהל מחלקת הגבייה הממונה הישיר עליה, גדי בן חמו מנהל הסניף הממונה הבכיר עליה והממונה הישיר על זקרי וכנגד מנורה.
בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי בחיפה נאמר כי לפני כ-10 שנים החל הנתבע אלישר זקרי שהינו בעלים של משרד עורך דין ומשרד להנהלת חשבונות בקרית ביאליק להשתמש בתובעת ככלי לסיפוק צרכיו המיניים, והוא למעשה השתלט על חייה והורה לה באופן גורף מה עליה לעשות לא רק בשעות העבודה ובענייני העבודה, אלא גם שלא בענייני העבודה ולא רק בשעות העבודה, אלא גם בשעות הפנאי.
לדברי התובעת כמי שנתונה למרותו ולהשפעתו הכוחנית והסוגסטיבית-אובססיבית של הנתבע פעלה כמי שכפאה שד, נענתה באופן מלא להוראותיו משוגותיו ושגיונותיו בין אלה הנוגעים לעבודה והן אלה במישור הניצול המיני המתמשך שכפה עליה.
לדברי התובעת כל עובדי החברה בסניף מנורה בחיפה ובפרט העומד בראשו ידעו היטב כי היא "צלו" של הנתבע השולט בה ביד רמה ובאופן טוטאלי. למעשה טוענת התובעת היא תפקדה כמריונטה, בובה התלויה על חוטים אותם מפעיל הנתבע בשלט רחוק.
בתביעה נאמר כי זקרי הורה לתובעת לבצע פעולות רבות החורגות ממסגרת תפקידה וסמכותה ובכלל זה ביצוע רישומים שונים והעברת כספים שעברו במערכת לידיו. בעניין זה מציינת התובעת כי הנתבע כפה עליה תוך הפעלת מרות, לחץ, והטעייה לחתום על מכתב שהקליד והדפיס בעצמו ממנו "עוקרה" מערכת היחסים הכפויה ביניהם, "נוקתה" האחריות שלו למעשים שהיא ביצעה לפי הוראותיו, וכי מדובר היה במכתב המפליל אותה באחריות למעשים שנעשו תוך שהוא שותל במכתב מעשייה אודות הלוואה בשוק האפור.
בתביעה נאמר כי ההטרדה וההתנכלות מהן סבלה התובעת פגעו קשת בנפשה, חדוות עבודתה ותפקודה והביאה לבסוף אותה לניסיון לשלוח יד בנפשה בסוף חודש נובמבר האחרון בבליעת כדורים . התובעת מציינת כי גם כיום היא מצויה במצב דכאוני קשה, נמצאת במעקב רפואי ומתקשה לתקשר עם סביבתה.
בתביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד תומר אשש ורון אביב נטען כי אין ספק כי התנהלותו של זקרי מהווה הטרדה מינית קשה וממושכת כמו גם ניצול קיצוני של מרותו על פני עובדת מוחלשת התלויה בחסדיו ונתונה לזעמו.
לא יתכן נאמר בתביעה כי מנורה ובפרט מנהל מחוז צפון לא היו מודעים למערכת היחסים המעוותת שכפה זקרי על התובעת, לא יתכן שהם לא ידעו על השליטה הטוטאלית שתפס עליה, וכן לא יתכן כי לא היו מודעים לאופן השיטתי בו עשה שימוש בתובעת על מנת לייצר מצג שווא של מנהל מחלקה-עובד בעודו מתמקד בעסקיו בהנהלת חשבונות, בלימודי משפטים, בהתמחות ובפרקטיקה פרטית.
בתביעה נטען כי מכתב ה"הודאה" המפוברק עליו הוחתמה התובעת בידי הנתבע היווה בסיס להחלטת מנורה לפטרה בחשד לגניבת כספים. לדברי התובעת שבוע לאחר השימוע שנערך לתובעת הוצא לה מכתב פיטורין תוך שלילת פיצויי פיטורין ובו נטען כי הסיבה לפיטוריה הינה "הודאתה" במהלך השימוע בהוצאת כספים מהחברה.
לטענתה היא מעולם לא הודתה בכך ואין ספק כי ההחלטה לפטרה התקבלה עוד בטרם הוחלט על השימוע ומבלי שמנורה בכלל בדקה את אמיתות הטענה שהועלתה כלפיה במסגרת השימוע.
לסיכום נאמר בתביעה כי עקב מעשי הנתבעים והפרתם את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, חוק העונשין, וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה נגרמו לתובעת נזקים רבים קשים החל בנזקים נפשיים וכלה באילוצה הצפוי לסיים את עבודתה תוך גרימת הפסדי שכר לעתיד ותוך סיכון להפסדים נוספים שהם ושיעורם טרם התגבשו.
בית הדין מתבקש בנוסף לסעד הכספי להצהיר כי מנורה מנועה מלשלול את פיצויי הפיטורין המגיעים לתובעת. בא כוחה של התובעת מציינים כי גם המידע המועט שהצליח בא כוחה לחלץ מפיה עלה במאמצים רבים ונראה כי התמונה השלמה והמלאה קשה ומורכבת אף הרבה יותר מהמתואר בכתב התביעה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה