מירי רגב מערערת על דחיית בקשתה לסילוק על הסף של התביעה כנגדה

( 14-01-15) ח"כ מירי רגב הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה הדוחה את בקשתה לסילוק על הסף של התביעה הנגדית שהגיש כנגדה גילי גולן, בשל חסינותה כחברת כנסת.

לפני כארבעה חודשים הגישה רגב תביעת דיבה כנגד גולן בטענה להוצאת דיבתה רעה על גבי רשת הפייסבוק בתגובה לפוסט שפרסמה בדף הפייסבוק המשמש אותה לקשר עם ציבור בוחריה, ואשר עסק בתפקוד חיילי צה"ל במבצע צוק איתן האחרון.

לדברי רגב גלן הגיב באופן פוגעני ובזוי על הפוסט האמור במסגרתו ביקשה להביע את עמדתה הציבורית בדבר פעולת צה"ל במבצע, בכך שכתב:...מי את בכלל שתלכלכי על שמעון פרס, את בסך הכול זונה עם פה של ג'ורה ..עפת על עצמך מעל ומעבר, יא אנאלפביתית עלובת נפש, אני בז לך, רפש אנושי עלוב".

רגב טוענת כי התביעה שכנגד שהגיש כנגדה גולן בטענה לפגיעה בפרטיותו בגין פרסום כתובת מגוריו בעמוד הפייסבוק שלה, פרסום שלטענתו היווה סכנה לחייו, הינה תביעה קנטרנית ו"תביעת השתקה והפחדה" בכדי להצר את צעדיה.

בבקשתה מבית משפט השלום לסלק על הסף את התביעה הנגדית טענה רגב כי החסינות העניינית ניתנה לחבר כנסת על מנת להבטיח אינטרס ציבורי חיוני בדיוק כמו זה שבפנינו. אינטרס המתבטא במחויבותה להציג מידע לציבור בוחריה ולציבור בכלל באמצעות דף המידע שלה בפייסבוק, וכי המדובר בפעילות ציבורית שלה בדף הפייסבוק המידעי שלה.

בהחלטתה על דחיית בקשתה של רגב לסילוק תביעתו של גולן על הסף ציינה השופטת נסרין עדוי כי בין הצדדים נטושה מחלוקת בדבר סיווג הפעולה נשוא התביעה שכנגד כפעולה שבמתחם הסיכון הטבעי אשר הפעילות הפרלמנטארית יוצרת מטבעה ומטיבה, וכי הכרעה בעניין זה מחייבת בירור עובדתי.

לנוכח זאת סבורה השופטת כי מתייתרת בשלב זה ההכרעה בשאלה העקרונית בדבר היקף תחולתה של החסינות העניינית על הליכים משפטיים אזרחיים הננקטים כנגד חבר הכנסת במסגרת אותם הליכים משפטיים עיקריים שנפתחו ביוזמתו של חבר הכנסת עצמו.

בבקשה למתן רשות ערעור על החלטתה זו של השופטת נאמר כי חסינותה של הדמוקרטיה נעוצה בעובדה שנבחר ציבור יוכל לפעול במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו ללא מורא מתביעות השתקה והפחדה כנגד פועלו.

לטענת רגב באמצעות עו"ד יניב לנקרי החלטתה של השופטת חסרה ואינה יורדת לעומק טענת החסינות של חבר כנסת מכוח חוק החסינות, ונראה כי השופטת בחרה במודע שלא להיכנס בעובי הקורה המשפטית נשוא חסינותה.

רגב מדגישה בערעורה כי עומדת לה חסינות מכוח חוק החסינות ואף הגנה איתנה ומוצקה מכוח ההגנות המנויות בחוק הגנת הפרטיות שמפנות לחוק איסור לשון הרע. לדבריה ההכרעה בשאלה המשפטית העקרונית שבבקשתה למתן רשות ערעור דרושה גם על מנת לחסוך זמן שיפוטי ניכר בתביעה חסרת כל בסיס וצידוק שהוגשה כנגדה.

עוד טוענת רגב כי החלטת השופטת אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק החסינות וכי אין כל רלוונטיות לשאלה הכיצד הגיעה לאוויר העולם תביעתו הנגדית של גולן, וכי בשעה שהוגשה תביעה שכזו היא מהוה הליך עצמאי בפני עצמו.