האוצר: נגיש סיוע לרשויות מקומיות רק אם זה יבטיח אחת ולתמיד את שיפור מצבן

"רשויות מקומיות רבות בישראל צברו גירעונות כבדים עקב ניהול כושל. בכל פעם פנו לממשלה כדי שתפרע את החשבון ותוך זמן קצר שבו לגירעון" - כך נמסר אתמול (ד') ממשרד האוצר בתגובה להתקפות ההסתדרות באשר לאי-תשלום משכורות ברשויות המקומיות, ובטענות כי הבעיה ברשויות נובעת ממדיניות הממשלה.

מהאוצר נמסר, כי הרשויות המקומיות בישראל סיימו את שנת 2002 בגירעון שוטף של כ-1.2 מיליארד ש"ח. גירעון זה מתווסף לגירעון נצבר שמתקרב ל-6 מיליארד שקלים.

"ההתנהלות הגירעונית של חלק מן הרשויות המקומיות פוגעת באפשרות מתן השירותים לתושבים ומטילה עול כבד על תקציב המדינה", מאשימים באוצר.

משרד האוצר הגיש בחוק ההסדרים הצעה שנועדה להבטיח כי הפעם, אם יוגש סיוע כספי, הוא יבטיח אחת ולתמיד את שיפור מצבה של הרשות שמקבלת אותו.

בשיתוף עם משרד הפנים נבנתה מסגרת לתוכניות הבראה שיביאו לייצוב מצבן התקציבי של הרשויות המקומיות, ויבטיחו הקצאה תקציבית נכונה. לשם כך, יש לעדכן את מערכת היחסים שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, באופן שיביא להקטנת הגירעונות והטמעת דפוסי ניהול תקציב מאוזן ברשויות המקומיות.

ההצעה כוללת מספר תיקוני חקיקה, בהם:

1. מינוי גובה ממונה - לאפשר לשר הפנים למנות אדם מטעמו לרשות מקומית, אשר אינה אוכפת את החוק ואינה גובה מיסים באופן סביר, שיאכוף את החוק ויפעל לגביית המיסים במקומה. משמעות תיקון זה, הינה מתן סמכות בידי הממשלה לאכוף את החוק, במקום שאין הרשות המקומית עושה כן.

2. מינוי חשב מלווה - לאפשר לשלטון המרכזי להתערב באופן מיידי ברשות מקומית, אשר מנוהלת בצורה גירעונית בתקציבה השוטף, ובכך לצמצמם את יצירת הגרעון השוטף והגדלת גירעון נצבר. משמעות התיקון לחוק, הניה הגדרת סמכויותיו של חשב מלווה הממונה על-ידי שר הפנים, כך שיוכל לבצע את תפקידו ולמנוע התנהלות גירעונית ברשות המקומית.

3. תנאים מצטברים לפיזור מועצה - בהמשך ובנוסף לסמכות השר למנות ועדה קרואה, ימנה השר ועדה קרואה לרשות מקומית שיתקיימו בה תנאים קיצוניים ומצטברים של גירעון מצטבר גבוה מ-30%, גירעון שוטף גבוה מ-15% ושיעור גביית מיסים נמוך, בהתחשב בדירוג הסוציו-אקונומי של הרשות.

קיומם של תנאים מצטברים אלו ברשות מקומית, מצביע ללא כל ספק, על התנהלות בלתי ראויה, אשר מובילה את הרשות המקומית לגירעון עמוק ולחוסר אפשרות לספק שירותים נאותים לתושבים. מצב זה, ראוי שיהווה חציית קו אדום ויחייב פיזור מיידי של מוסדותיה הנבחרים של הרשות וניהולה בידי גוף מקצועי, שימנע את המשך התהליך הגירעוני.

4. הגשת תקציב העירייה 3 חודשים אחר אישור תקציב המדינה - כיום רשות מקומית רשאית לפעול, למעשה ללא הגבלת זמן, ללא תקציב מאושר ועל בסיס 1/12 של תקציב השנה שחלפה. מטרת ההצעה, הינה לתקן עיוות זה ולהשוות בין הצורך באישור תקציב הרשות המקומית במועצת הרשות לבין אישור תקציב המדינה בכנסת.

5. חברות עירוניות מיוחדות - מתן אפשרות לרשות מקומית לבקש, והסמכת שר הפנים לאשר הקמת חברה עירונית מיוחדת על-ידי הרשות המקומית. מדובר ביצירת אפשרויות פיתוח וגיוס מקורות נוספים לרשויות מקומיות אשר יבקשו לעשות כן, במסגרת מטרות ותנאים שיוגדרו מראש על-ידי שרי הפנים והאוצר.

מהאוצר נמסר, כי תיקוני החקיקה יסייעו לקבוע כאמור, מסגרות לתוכניות הבראה שיביאו לייצוב מצבן התקציבי של הרשויות המקומיות ויקטינו את הגירעונות באופן יעיל עקבי ומתמשך.

"במידה והחוק יעבור, ייבחנו מתן פתרונות נקודתיים לבעיות התקציב של הרשויות המקומיות הנמצאות בגירעונות, לרבות בכל הנוגע לתשלום משכורות לעובדים.

"עיריית קריית מלאכי היא אחת הרשויות לה ניתן יהיה לסייע באופן יסודי, לאחר שתאושר ההצעה בכנסת", נמסר מהאוצר.