מדינות האו"ם חושפות את השחיתות

במשך עשורים, שחיתות היתה נושא שממשלות התכחשו לו. כיום, עם הסימנים של הברית נגד השחיתות הבינלאומית, ממשלות מדברות וחושפות את העלויות האדירות שהן תוצאות של מעילות, קנוניות וטעויות חשבונאיות.

גילויים אלו, הם בדיוק מה שהאמנה נגד שחיתות של האו"ם, שנחתמה השבוע על-ידי גורמים רשמיים מובילים מכל העולם, אמורה להשיג: חשיפת שחיתויות וגילוי קרנות לא חוקיות והחזרתן למדינות מהן הן נגנבו.

"שחיתות...הרסה את בתי הספר שלנו ואת בתי החולים...", אמר שר המשפטים של קניה באסיפה של כ-125 מדינות הצפויות לחתום על ההסכם. "זה הרס את החקלאות שלנו ואת התעשיה. זה 'אכל' את הדרכים ו'נגס' בעבודות...זה הרס את החברה שלנו".

בהתחשב בעלויות: ראש המחלקה נגד הפשע של האו"ם, אנטוניו קוסטה, העריך כי זאיר וניגריה, שתיים ממדינות אפריקה הנגועות ביותר, איבדו כ-5 מיליארד דולר כל אחת מהן במהלך השנים האחרונות לשוחד, רובו התפזר מחוץ למדינות.

בפקיסטן, כ-30% מהכסף של הפרויקטים בעבודות הציבוריות משולם כשוחד. בבנגלדש השחיתות 'אוכלת' כ-50% מההשקעות הזרות.

ככל שעולה מידת השחיתות במדינה ניתן לזהות אף יותר פעולות מחרידות, מה שגורמים רשמיים מכנים, עירוב הטרור, הלבנת הכספים והשחיתות.

"הסחר בסמים ובנשק קשור באופן מוחלט לשחיתות", אומר קוסטה. הוא מעריך, כי כרבע מ-2 מיליארד ההכנסות של סחר ההרואין באפגניסטן, סחר שאינו יכול להתקיים ללא שוחד, מתועל בדרך כלל למימון טרור.

התובע הכללי של ארה"ב, ג'ון אשקרופט, אחד מהראשונים לחתום על ההסכם, אמר כי השחיתות "מספקת מחסה לכוחות הטרור העולמיים".

"השחיתות מייצגת גם "מס על העוני... היא (השחיתות, י.ג.) גונבת מהנצרכים כדי להעשיר את העשירים", אמר אשקרופט בוועידה במרידה, מזרחית למכסיקו-סיטי.

הדבר נכון במיוחד באפריקה ובאסיה, שני אזורים שמעולם לא חתמו על אמנה מסוג זה בעבר, היכן שכספי מעילה מוצאים בדרך כלל אל מחוץ למדינה למרכזי בנקאות עשירים בעולם.

חלק ממרכזים אלו, כמו שוויץ, לוקסמבורג וליכטנשטיין, אותתו על כוונתם להצטרף לאמנה, אחרים, כמו איי קיימן, לא עשו זאת עדיין, כך על-פי גורמים רשמיים.