שליחת נתיב במוסקבה תובעת את משרד ראש הממשלה

(24-12-14) אנה פליוורט ששימשה מנהלת מרכז התרבות הישראלי במוסקבה מטעם לשכת הקשר "נתיב" (יחידת סמך במשרד ראש הממשלה) הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים תביעה כנגד משרד ראש הממשלה.

במבוא לתביעה נכתב כי "לפנינו מקרה בו ארגון ממשלתי המתנהל ללא דין וללא דיין מפר חוזה כתוב באמתלות שונות ומשונות, ופוגע בעולה חדשה, ציונית בכל רמ"ח אבריה, שסברה לתומה כי תוכל לתרום למדינה אותה בחרה לה לבית, בייצוג ביתה החדש אצל מדינתה הישנה. מדובר במקרה בו עובדים שהתקבלו לעבודתם בארגון ללא מכרז ובניגוד למנהל תקין פוגעים בזו שעברה מיון ועשתה עבודה נאמנה".

לדברי התובעת היא הגיעה לשליחות אחרי שנים ארוכות של עשייה בקהילת העולים מחבר המדינות ובשוק הפרטי. לטענתה חוזה העבודה שלה הופר והיא הוחזרה ארצה בבושת פנים בקיץ האחרון באמצע תקופת השליחות, כאשר הפרת החוזה פגעה בשמה הטוב ובמוניטין המקצועי שלה .

לדבריה במחצית חודש יוני 2014 ניתנה מאת ראש נתיב החלטה מנהלית להפסיק את העסקתה בנתיב ולפטרה לאלתר תוך תשלום דמי הודעה מוקדמת בסך חודש אחד.

בתביעתה טוענת פליוורט כי מיד עם כניסתה לתפקיד כמנהלת המרכז הישראלי מנהלת מרכז התרבות של שלוחת מוסקבה במחצית חודש אוגוסט 2013, החלה שרשרת אירועים לא תקינה שהובילו לבסוף להליך פיטורים שהתנהל שלא כדין, לאחר שנעשה לה הליך שימוע לקוי.

לדברי התובעת הטענות שהועלו כנגדה על-ידי ראש נתיב נעמי בן עמי במכתב הזימון לשימוע ביניהם אי-עמידה ביעדי המשרד בעיקר אי-עמידה ביעדים לאיתור מועמדים לתוכניות ייעודיות של המשרד, תפקוד לקוי, תפוקות נמוכות, וחוסר יכולת לעמוד בסטנדרטים מקצועיים, היו רצופות אי-דיוקים וסתרו את המציאות.

לדבריה למרות תשובותיה המפורטות והמענה שנתנה לכל אחת מהטענות שהועלו כנגדה, החליטה ראש נתיב לסיים את ההתקשרות עמה, דבר המעיד כאלף עדים על חוסר תום הלב בו נעשה השימוע לכאורה.

לטענת התובעת הליך פיטוריה נעשה כחלק מהמלחמה והמאבק בין ראש נתיב לבין הממונה הישירה עליה יאנה אגמון, מאבק במסגרתו נפטרה ראש נתיב מהעובדים שעבדו תחת אגמון, מתוך תפיסה שגויה של זיהוי עובדים עם אגמון.

בתביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד איתי קצב ואריק שלו נאמר כי הליך פיטורי התובעת התנהל שלא כדין, תוך הפרת נהלי התקשי"ר ותוך "תפירת תיק" שיטתית בידי אנשים שתוקף מוסריותם והתאמתם לתפקידים הבכירים שהם ממלאים מוטלת בספק.

התובעת מבקשת מבית הדין לפסוק לה פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בגובה 4 משכורות, ובגין הפרת חוזה עבודה בחוסר תום לב ושלא כדין, ובסך הכול סכום שהועמד לצרכי אגרה על סך 207,000 שקלים.