עבירות בנייה אינן טכניות אלא מהותיות

עבירות תכנון ובנייה שוב אינן נתפסות כעבירות טכניות חסרות חותם של קלון, אלא ככאלו שפגיעתן רעה ושיש להן השלכות חמורות על הסביבה ועל איכות החיים. כך אומר מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, עו"ד ציון אילוז, במאמר בבטאון הפרקליטות "משפט מפתח".

לדברי אילוז, מאחר שעבירות הבנייה מונצחות בשטח, הן כבלו את ידיהן של רשויות התכנון ומנעו אותן מלקדם תכנון מודרני ראוי ומשוחרר מלחצים, והתכנון נאלץ להתיישר עם המציאות העגומה והבלתי-חוקית. יתרה מזו: העובדה שמדובר בעבירות הנראות לכל, פגעה באמון הציבור ברשויות האכיפה.

אילוז מדגיש, כי עבירות בנייה אינן רק אלו הנמצאות במדרג הנמוך המכונה "סגירת מרפסת", אלא מדובר במנעד רחב מאוד של עבירות. "יש עבירות בנייה רבות חמורות מאוד הנעשות על-רקע כלכלי, תוך הפקת רווחים שלא כדין, תוך פגיעה בערכי טבע, רמיסת זכויות הציבור ויצירת הפרעות קשות לציבור, ולעיתים תוך הפרה של צווי בית המשפט", הוא מציין.

עוד אומר אילוז, כי הפסיקה ציינה שתי תכליות עיקריות לחשיבות שבאכיפת חוקי התכנון והבנייה: שמירה על המדיניות התכנונית ושמירה על שלטון החוק. השמירה על המדיניות התכנונית נחוצה משום שביסודה עומדים שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים, לצד עקרונות של צדק חלוקתי ואפשרויות ניצול המקרקעין. בנייה בלא היתר פוגעת במרקם התכנוני ובמדיניות התכנונית, וכאמור - מאלצת את הרשויות להתאים את תוכניותיהן למצב בשטח.

יש חשיבות מיוחדת לשמירה על שלטון החוק בתחום זה, מוסיף אילוז. הנצחתם של מבנים בלתי חוקיים פוגעת בעקרון כיבוד הדין וקיומו, ועלולה בעקיפין לעודד עשיית דין עצמי. הוא מצטט פסק דין של בית המשפט העליון עוד משנת 1985, לפיו "זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט".