"בהטלת חובות על הרשות בחקיקה ראשית, דוגמת קבלת החלטה בשוויון, ללא משוא פנים, במידתיות ואגב מתן זכות טיעון וזכות עיון, יש משום מהפכה של ממש ביחסי הפרט והרשות". כך אומרת עו"ד אסתר זנזורי-פריאל מחלקה ייעוץ וחקיקה בפרקליטות המדינה, על תזכיר חוק סדרי מינהל הנמצא בשלבי חקיקה.
זנזורי-פריאל, שריכזה את העבודה על התזכיר במשך חמש שנים, הסבירה את עקרונותיו ופרטיו במאמר שפרסמה בבטאון הפרקליטות "משפט מפתח". לדבריה, ההתייחסות הנוכחית למשפט המינהלי כתחום הכולל עקרונות גמישים מהם ניתן לסטות, פוגעת הן בציבור והן ברשות המינהלית. לצד זאת, עורכי הדין בזבזו זמן רב על איתור העקרונות המנחים, הפזורים בין פסקי דין רבים ובהנחיות נקודתיות של היועץ המשפטי לממשלה.
עיגון הנורמות בחוק אחד, סבורה זנזורי-פריאל, יגביר את המודעות של הרשויות ושל הציבור לעקרונות המינהל התקין - דבר שיתרום לוודאות, לשמירה על זכויות הפרט, לתקינות פעולות השלטון ולנגישות טובה יותר של הפרט לרשויות. כמו-כן, תגבר האחידות בפסיקה, והנורמות המשפטיות המחייבות יהיו נגישות לכל מי שנזקק להן. חשיבות נוספת של החוק המוצע היא העלאת זכויותיו של הפרט ביחסיו עם הרשות למעמד של חוק חרות.
לצד כל אלו, מציינת זנזורי-פריאל, עלו חששות מפני קודיפיקציה של המשפט המינהלי: הקשחת הנורמות ביחס לכללים שנקבעו בפסיקה, ריבוי התדיינויות בנוגע לפרשנות החוק ופגיעה בצדקת התוצאה במקרה קונקרטי. עם זאת, היא סבורה שהתזכיר נותן לכל אלו מענה, בעיקר באמצעות הותרת מרחב שיקול דעת לרשות המינהלית והתחשבות בצרכיה במקרים מסוימים. יתרון נוסף של הליך החקיקה הוא החזרת קביעת הנורמות לידי הרשות המחוקקת, במקום שהרשות השופטת היא שתקבע אותן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה