העליון: מתי יהיה מעשה בית דין במיסוי

הכללים של השתק פלוגתה ומעשה בית דין יחולו בעניינים פיסקליים בצורה מרוככת יותר מאשר בעניינים אחרים ותוך התחשבות במאפיינים הייחודיים לעניינים אלו. כך קובע (24.12.14) בית המשפט העליון.

השופטת דפנה ברק-ארז אומרת, כי מדובר בהתלבטות עתיקת יומין בין הרצון להביא לסופיות הדיון ולהימנע מחזרה על אותם נושאים שכבר הוכרעו, לבין ההכרה בכך שכללים אלו עלולים לגרום לתוצאה כלכלית בלתי הוגנת.

לדברי ברק-ארז, "צריך להיות פתרון 'אמצע' שאינו מונע כל דיון חדש בפלוגתה שנקבעה בעניין פיסקאלי אך גם לא פותח 'לכל רוח' את ההתדיינות בשנות מס עוקבות תוך התעלמות מכל מה שהוכרע בין הצדדים בעבר. הכלל של השתק הפלוגתה הוא כלל גמיש, מעצם טיבו וטבעו. ההתחשבות בשיקולים המיוחדים לתחום הפיסקאלי מובילה למסקנה כי אין מקום לשלול בהם את תחולתו מכל וכול, אלא רק להכפיף אותה לחריגים משמעותיים - חריגים המבוססים על החריגים הכלליים לדוקטרינה של מעשה בית דין, אך הולכים כברת דרך נוספת".

ברק-ארז מציבה שני שיקולים מרכזיים שעל בית המשפט להביא בחשבון. האחד: שינוי בחוק, בפסיקה או במדיניות הכללית של רשויות המס ביחס לפרשנות החוק מצדיק סטייה מן הפסיקה הקודמת. השני: אם התגלו עובדות חדשות או שהשתנו הנסיבות שעמדו בבסיס הפסיקה הקודמת, כאשר על המבקש לשנות את ההחלטה יהיה הנטל להוכיח שעובדות אלו לא היו בידיעתו קודם לכן.

הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את ערעוריהם של יצחק פלומין, יצחק זילברמן וחנה זילברמן על שומות המס שהוצאו להם, החלטה שהתבססה בין היתר על כך שכבר קיימת פסיקה של בית המשפט העליון בעניינם ביחס לשנות מס קודמות.

בשולי הדברים מעירה ברק-ארז, כי אין זה ראוי שרשות המיסים תוציא שומות סותרות במקרים הנדירים בהם לא ברור מיהו הנישום החייב במס. היא מכירה בכך שפקודת מס הכנסה אינה מאפשרת פתרון אחר וקוראת למחוקק להציב פתרון שכזה, כמו למשל הכרה בסמכות שתוקנה לרשות המיסים לתקן שומה כתוצאה מדחיית עמדתה בבית המשפט או לחלופין מתן סמכות להוציא שומה על תנאי.

השופטים אסתר חיות ועוזי פוגלמן הסכימו עם ברק-ארז. פלומין וזילברמן חויבו בתשלום הוצאות בסך 80,000 שקל. את המערערים ייצגו עוה"ד ב' קלדרון ויוסי אלישע, ואת המדינה - עו"ד עמנואל לינדר.