ההוצאה לפועל גובה אגרה בתיקים בהם אין הליכי אכיפה

( 21-12-14) תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית הוגשה כנגד רשות האכיפה והגביה המנהלת את ההוצאה לפועל בטענה לגבייה שלא כדין של אגרה תפעולית שנתית בסך 64 שקלים מחייבי מזונות בתיקים בהם אין הליכי אכיפה.

לדברי התובע מנשה מיכאל גרוש ואב לשלושה ילדים קטינים, תיק המזונות שלו הועבר למסלול המזונות שנפתח בפברואר השנה במערכת ההוצאה לפועל, וכי במסגרת מסלול זה נקבעה אגרה נוספת לאגרה הבסיסית, שהינה אגרה תפעולית בסך 64 שקלים.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד נאמר כי אגרה זו נגבית כתשלום מראש עבור עלות הפעלת אמצעי אכיפה וגביה על ידי פקידי מסלול המזונות, למשל עיקולים. עוד נאמר בתביעה כי בתום כל שנה ממועד פתיחת התיק אמורה להיגבות אגרה נוספת בסך 60 שקלים, וכך למעשה כל ימי חייו של תיק המזונות תיגבה המערכת מחייבי תיקי המזונות 60 שקלים מדי שנה בשנה מבלי לתת כל שירות, בבחינת "אגרת כלום".

התובע טוען כי המדובר במצב בלתי סביר בו לא די בעובדה שחייב מזונות המשלם כסדרו מוצא עצמו כשתיק בהוצאה לפועל פתוח לחובתו ללא הצדקה אמתית, הרי שעתה הוא מועבר למסלול המזונות ה"מתייג" אותו כמי שמתחמק מתשלום מזונות לילדיו ללא כל זכות להביע את דעתו בעניין.

לדברי התובע האגרה התפעולית במסלול המזונות הינה על פי חישוב של "עלות ממוצעת של הליכי גבייה" קרי חישוב האגרה מבוסס על "ממוצע" אמצעי גביה על הצד הגבוה, זאת באופן שתיק בו חייב נורמטיבי המשלם את חובו ללא צורך בהליכי גביה או שנדרשים הליכים מועטים בלבד, "מסבסד" למעשה את ההליכים בתיק של חייב הנמנע או מתחמק מתשלום.

לדברי התובע באמצעות עוה"ד יחזקאל סיבק, גלי עציון ואריאל אלסנר נוכח העובדה כי הוא משלם כסדרו מטבע הדברים לא מופעלים ולא צריכים להיות מופעלים נגדו הליכי גביה ואכיפה, ויתירה מכך עצם קיומו של תיק המוגדר כתיק הוצאה לפועל המתייג אותו ומשלמים כמותו כחייבי מזונות בהוצאה לפועל על כל המשתמע מכך, יש בו משום פגיעה בשמם הטוב.

התובע טוען כי האגרה התפעולית בעת העברת התיק למסלול המזנות נגבתה מחייבי המזונות המשלמים כסדרם שלא כדין וכי הינה "אגרת כלום" שאין כל שירות או תמורה בצידה, וכי במצב דברים זה מדובר באגרה בלתי חוקית או מס אסור.

בתביעה נאמר כי גביית האגרה התפעולית בסך 64 שקלים בתיקים בהם אין הליכי אכיפה נגבית בחוסר סמכות, באי חוקיות, ובחוסר סבירות קיצוני.
התובע טוען כי מדובר בגבייה מעוררת שאלות חוקיות מהותיות ובמצב שהוא על פניו בלתי סביר באופן קיצוני ומפלה חייבי מזונות המשלמים כסדרם, לעומת חייבים אחרים ועלות הליכים רגילים.