בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש נרחב באריזות פלסטיק למזון ומשקאות. יותר ויותר חומרים פלסטיים כמו פולימרים ופוליאוריתן, פוליאתילן, ניילון ורבים אחרי משמשים את תעשיית המזון לאריזת המזון אותו אנו צורכים.
לדברי זיוה פתיר, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי: "אריזת הפלסטיק הבאה במגע עם המזון ובמיוחד מזון רטוב כגון, משקאות, קרמים, ממרחים וכד' עלולה להפריש כימיקלים לא רצויים אל המזון. חלק מכימיקלים אלו עלולים להיות מסוכנים לבריאות".
כך לדוגמא, פוליאתילן הינו פולימר של אתילן. הפולימר עצמו איננו רעיל ובטוח לשימוש אך במידה וביריעת הפוליאתילן נשארו עקבות של המונומר - אתילן, עלולות עקבות אלו לדלוף מן היריעה ולחדור אל המזון. הדבר נכון בפולימרים רבים והפך לבעיה חמורה בעשור האחרון.
תקן ישראלי 5113 נותן מענה לבעיה זו. התקן שהינו אימוץ של תקנות (דירקטיבות) אירופאיות, מתווה שורה של דרישות ובדיקות מעבדה המבטיחות שהמזון הבא במגע עם האריזה בה הוא נמצא יהיה נקי משאריות וכימיקלים האסורים בשימוש בתעשיית המזון. תקן ישראלי 5113 מצטרף לתקן נוסף בתחום, ת"י 1104, הדן באריזות העשויות מפי.וי.סי. בלבד והבאות במגע עם מוצרי מזון.
משרד הבריאות הישראלי מנפיק מזה זמן אישורים לתעשיית המזון בדבר התאמת האריזה למגע עם המזון, אולם עד-כה נעשה הדבר, בדרך כלל, ביוזמת התעשיה ובעיקר לצורכי יצוא. לא הייתה תקנה, דרישה או חוק המחייב את התעשיה להתאים את האריזה למזון הארוז בה.
בימים אלו הפך תקן ישראלי 5113 לתקן רשמי ומחייב וזאת על-ידי הכרזתו של שר התעשיה. פירושו של דבר שכל המייצר, מייבא, משווק או מוכר אריזות מזון שאמורות לבוא במגע עם מזון חייב לוודא שתוצרתו או מרכולתו מתאימים לדרישות התקן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה