''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
27°
ירושלים 22°
חיפה 27°
באר שבע 25°
אילת 30°
מדורים
שימושי PLUS

איך אומרים פומפה בעברית?

נֶכְדָּן הוא מעתה נכד האח, תִּקּוּנַאי הוא ה"תיקונצ'יק" הישן והטוב ("הנדימן"). ויש עוד: פַּמְפֶּמֶת, מִצְלֶה ועוּגוֹנִית * המילים החדשות של האקדמיה ללשון

עידן יוסף
כ"ו כסלו התשע"ה
אמור מעתה: זלולת [צילום: יח"צ]
אמור מעתה: זלולת [צילום: יח"צ] צילום: יח"צ

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית, אושרו (15.12.14) מילים חדשות בשימוש כללי.

בשנים האחרונות הגיעו פניות רבות אל הוועדה למילים בשימוש כללי לקבוע מונחים בתחום המשפחה המורחבת. הוועדה דנה בכמה מהם, הציעה מונחים ואלו אושרו במליאת האקדמיה.

* נֶכְדָּן הוא נכד האח או האחות. בעבר קבע ועד הלשון את המילה 'נכדן' לבן האח ואולם היא לא נקלטה במשמעות זו, ובמקומה משמשת מאז ועד היום המילה אַחְיָן.

* דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא הם אחֵי הסב או הסבה. לצד אלו נקבעו גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה, ומהם נגזרת צורת הרבים 'דודים גדולים'.

* חִמֵּשׁ וחִמֵּשָׁה הם בני הנין. חידוש המילה מיוחס לביאליק, ורבים משתמשים בה. עתה החליטה האקדמיה לאמץ את המילה אימוץ רשמי.

בתחום המזון אושרו המילים הבאות:

* מִצְלֶה - "על האש", האירוע החברתי של הצלייה והאכילה. החלטה זו התקבלה בעקבות החלטה מלפני כעשר שנים לחדש את מַצְלֶה למכשיר הצלייה (מנגל, גריל). המילה מִצְלֶה שקולה במשקל המילה מִשְׁתֶּה.

* זְלֹלֶת (ג'אנק פוד) - במילה זלולת יש שילוב של זלילה וזוֹל (נחות, חסר ערך, על-פי "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל" בירמיהו טו, יט). המילה השקולה במשקל המילה פְּסֹלֶת.

* עוּגוֹנִית - קאפקייק. בשנים האחרונות הגיעו לאקדמיה עשרות פניות למצוא חלופה עברית לקאפקייק. ההצעה עוגונית זכתה לתמיכה רחבה של הגולשים באתר האקדמיה.

* שׁוֹקוֹלָדַאי - שוקולטייר (אדם שמקצועו עיבוד והכנה של ממתקים ומוצרים משוקולד, כגון פרלינים). הצורה שוקולדאי נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן שׁוֹקוֹלָדָן, שׁוֹקוֹלָדָר, שַׁקְלָד, שַׁקְלְדַאי, שַׁקְלְדָן, מְשַׁקְלֵד, שׁוֹקוֹלָן, שׁוֹקוֹלַאי, שׁוֹקוֹלָר.

* מַצְנֵם - טוסטר. בעבר התנגדו באקדמיה למילה מַצְנֵם וקבעו במקומה מַקְלֶה, שכן טוסטר אינו עושה צנימים אלא קולֶה לחם. אולם המילה מצנם התפשטה בציבור, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה. לפי זה טוסטר לחיצה הוא מַצְנֵם לְחִיצָה, ומכינים בו כָּרִיךְ קָלוּי.

* מִגְדְּנַאי - קונדיטור; מִגְדְּנָאוּת - קונדיטאות; מִגְדָּנִיָּה - קונדיטוריה. שלוש המילים העבריות כבר משמשות, והאקדמיה קיבלה אותן בשמחה. מקורן במילה מִגְדָּנוֹת המופיעה במקרא בהקשר של מתנות וחפצי ערך (בראשית כד, נג ועוד). רבים קושרים את 'מגדנות' למילה מֶגֶד - טוב, מֶתֶק. כבר בספרות ימי הביניים יש שימוש במִגְדָּנוֹת במשמעות מְגָדִים, מאכלים מתוקים. במילוני ועד הלשון המילה מִגְדָּנוֹת היא חלופה ל-sweets לצד מַטְעַמִּים, מַמְתַּקִּים ורֶקַח.

כמו-כן, אושרו מילים נוספות:

* תִּקּוּנַאי - הנדימן, "תיקונצ'יק". סיומת -אי אופיינית לבעלי מקצוע, כגון חַשְׁמַלַּאי. לצד תיקונאי הוצעו גם תַּקָּן, תַּקְנַאי.

* תְּמוּנָה מְזַהָה ('תמונת פספורט') - המונח נקבע בהשראת המונח 'תעודה מזהה'.

* פַּמְפֶּמֶת - פומפה. המילה פמפמת מזכירה בצליליה את הקול שנוצר בעת השימוש במכשיר, ויש לה זיקה למונח הלועזי.

* לַבָּה (במלרע, במקום לָבָה). כבר במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה עולה הכתיב לבה המכוון כנראה למילה המקראית לַבָּה שנהוג לפרשה להבה, אש. עד כה נהגה במונחי האקדמיה הצורה לָבָה (בבי"ת רפה) - על-פי lava הלועזית.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה