הפרוטוקול נעלם והבקשה להחזר האגרה נדחתה

בית הדין הארצי לעבודה בירושלים מתבקש לבטל החלטה של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הדוחה בקשה להחזרת אגרת משפט שהוגשה 10 שנים לאחר המועד בו נקבעה הזכאות של בעלי הדין להשבת האגרה ששולמה על ידם. בית הדין הארצי מתבקש עוד לבטל החלטה נוספת של בית הדין האזורי המחייבת את מבקשי החזר האגרה בתשלום של 1500 שקלים לטובת אוצר המדינה.

בתיק זה הוגשה תביעה של אלכסנדר אהרונוב נגד מרכז רפואי בנימינה, מ. א.ע. מוקדים רפואיים (בפירוק) וד"ר מימון אדגר ותביעה שכנגד בגינה שילמו התובעים שכנגד בנובמבר 2002 אגרה בסך 4845 שקלים. טרם תחילת שמיעת הראיות במחצית חודש יולי 2004 הגיעו הצדדים בהתאם להמלצת בית הדין להסדר פשרה שקיבל תוקף של פס"ד ואשר במסגרתו חויבו התובעים שכנגד לשלם לתובע אלכסנדר אהרונוב סך של 60,000 שקלים. בית הדין הורה כמקובל במסגרת אישור הסדרי פשרה, על החזר האגרה ששלמה על ידי הצדדים.

עקב חוסר תשומת לב לא הבחין בא כוחם של מרכז רפואי בנימינה, מ. א.ע. מוקדים רפואיים וד"ר מימון אדגר כי האגרה לא הושבה ורק בחלוף מספר שנים הוא פנה לגזברות בית הדין בבקשה להשבת האגרה ואף צירף כפי שנתבקש ממנו את הפרוטוקול המקורי המורה על החזר האגרה בלא לשמור העתק מהפרוטוקול.

באוקטובר 2013 הסתבר כי הפרוטוקול אינו בנמצא וכי ללא פרוטוקול המורה על השבת האגרה אין אפשרות לגזברות בית הדין לעשות כן. בית הדין האזורי דחה את הבקשה להשבת האגרה בנימוק כי אין בפניו כל אסמכתא אשר על פיה ניתן לבסס החלטה על החזרת אגרה כ-10 שנים לאחר המועד הנטען על ידי המבקשים כמועד בו נקבעה זכאותם להחזר האגרה.

בהתייחסו לטענת בא כוח המבקשים עו"ד דוד מימון לפיה די בטענתו לפיה נקבעה זכאותם של מרשיו להשבת האגרה על מנת להורות על השבתה, קבע נשיא בית הדין השופט רמי כהן כי אין ערכאת שיפוט נותנת החלטות המהות "חותמת גומי" לאמירה שלא הוכחה כדבעי בפניו.

לדברי השופט גם אם הוא מאמין ואין לו סיבה לפקפק באמינות טיעוניו של עו"ד מימון, הוא אינו סבור כי יש להפוך אמונה לאסמכתא להחלטה שיפוטית, ועל כן ללא אסמכתא אין להניח לפתחו של בית הדין את המחדל רב השנים של המבקשים או מי שמייצגם.

לדברי השופט בשים לב לגודל המחדל רב השנים, טוב היה לה לבקשה זו שלא הייתה מוגשת. בשל הגשת בקשה חוזרת והטרדת בית הדין באותה הסוגיה בעטיה בוזבז זמן שיפוטי, כדברי השופט, חויבו המבקשים בתשלום הוצאות לאוצר המדינה בסך 1500 שקלים.
המבקשים הגישו עתה ערעור על ההחלטה לבית הדין הארצי בנימוק כי המדובר בהחלטה שגויה מן הפן העובדתי ומן הפן המשפטי.

בערעור נאמר כי חזקה על בא כוח המבקשים דוד מימון שהינו עו"ד ותיק שעיקר התמחותו בדיני עבודה שלא המציא את הטענה כי מדובר בהסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין.

בנוסף נאמר בערעור כי דבר מתן ההוראה להחזר אגרה הינו כה מובנה בפסקי דין הנותנים תוקף של פסק דין להסכמי פשרה, שאין ספק כי המדובר במידע הנמצא בידיעתו השיפוטית של בית הדין שכך הוא נוהג, וחזקה על בא כוח המבקשים כי דאג שכך יירשם בפסק הדין המאשר את הסכם הפשרה.