המשטרה פעלה כהלכה בחקירת רצח הנער אסף שטיירמן, כאשר חקרה את האחים יגאל ויורם לסרי בחשד למעורבות ברצח - חשד ממנו נוקו בסופו של דבר. כך קובע (יום א', 14.12.14) שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר.
לסרי והוריהם הגישו תביעת נזיקין נגד המשטרה בשל חקירה זו, היא נדחתה בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ודנציגר דחה את ערעורם. דנציגר אימץ במלואו את פסק דינה של השופטת דליה גנות, אשר דחתה את טענתם של לסרי לפגמים בחקירתם וקבעה שהמשטרה לא הפרה את חובת הזהירות כלפיהם. עוד קבעה גנות, כי לסרי לא הוכיחו את טענתם לפיה המשטרה הגישה לבתי המשפט מידע שקרי בעניינם.
דנציגר מוסיף: "בנסיבות הפרשה נשוא התיק שלפנינו חלה על המשטרה חובה לחקור את המערערים ולשוב לחקרם כל אימת שהגיע או הצטבר מידע עדכני בעניין מעורבותם האפשרית ברצח. אכן, ניתן לצאת מנקודת הנחה כי למערערים ולבני משפחתם נגרמו סבל ועוגמת נפש כתוצאה מפעולות החקירה שננקטו בעניינם של המערערים, פעולות שנועדו לבחון את החשד למעורבותם ברצח הנער אסף שטיירמן ז"ל.
"...לא ניתן להתעלם מכך שפעולות החקירה שננקטו על-ידי המשטרה גובו בחלקן הארי בצווים שיפוטיים של בתי משפט, ויש ממש בקביעה כי הוצאת צווים שיפוטיים, במקרה דנן, יש בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין אחריותה של המשטרה - שלא הוכחה כאמור - לבין נזקיהם של המערערים שנטען כי נבעו מפעולות החקירה שבוצעו ב'חסות' צווים אלה. כיום יודעים הכל כי המערערים לא היו קשורים בדרך כלשהי לרצח הנער אסף שטיירמן ז"ל. אולם אין בכך כדי ללמד שנפלו פגמים בהתנהלות המשטרה בעניינם - בזמן אמת - העולים כדי התרשלות.
"במבט לאחור, ייתכן כי ניתן לעמוד על פגמים מסוימים שנפלו בהתנהלות המשיבה במקרה דנן, אך לא די בכך - אף בהתעלם מסוגיית אי-הוכחת הנזק - כדי לבסס התרשלות ו/או אי-מילוי חובתה של המשטרה על-פי דין ולקבוע חבותה של המשיבה בנזיקין".
השופטים ניל הנדל ואורי שהם הסכימו עם דנציגר. את לסרי ייצגו עוה"ד אורנה ינובסקי ותומר לינר, ואת המדינה - עו"ד דינה דומיניץ.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה