40,000 שקל לשופטת על תלונת שווא לנציב

שופטת בית משפט השלום בירושלים, מלכה אביב, תקבל פיצוי של 40,000 שקל ממי שהגישו נגדה תלונת סרק לנציב תלונות הציבור על שופטים במסגרת סכסוך שכנים. כך קבע (3.12.14) שופט בית משפט השלום בהרצליה, יעקב שקד, בפסק דין ראשון מסוגו.

אביב ובני משפחתה מצויים בסכסוך קשה עם בני הזוג דורון וציפי כריסי, בעלי מגרש בהרצליה הגובל במגרש שבבעלותם. כריסי שלחו בשנת 2012 תלונה לנציב דאז, אליעזר גולדברג, ובו האשימו את אביב ובני משפחתה בביצוע עבירות בנייה. עוד טענו, כי אביב השתמשה במעמדה כשופטת כדי למנוע הגשת כתבי אישום בגין עבירות אלו וכדי להכשיר בדיעבד את הבנייה הבלתי-חוקית.

גולדברג קבע, כי "אין בתלונה כל ממש, ואת הטענות שהועלו בה על התנהלות בלתי ראויה של כבוד השופטת וניצול מעמדה כשופטת, יש לראות על-רקע סכסוך השכנים. מסקנתי היא אפוא, כי דין התלונה להידחות". אביב תבעה פיצוי של 95,000 שקל בטענה ללשון הרע, ואילו כריסי טענו שאין מקום להעניק פיצוי לשופט על תלונה שהוגשה נגדו.

שקד אומר: "דמם של שופטים אינו סמוק מדמם של אחרים, אך אין פירושו שדמם הפקר. מערכת המשפט מבוססת בראש ובראשונה על אמון הציבור ושמם הטוב של שופטיה הינו מאבני היסוד של המערכת. קביעה נורמטיבית לפיה תישלל משופט האפשרות לנקוט בהליך משפטי נגד מאן דהוא המגיש נגדו תלונת סרק בלשון משתלחת, ועוד במטרה זרה, על-מנת להפעיל עליו לחץ לוותר על זכותו החוקית של השופט (ובמקרה זה בני משפחתו) בעניין אחר, פוגעת הן בזכויות בסיסיות של השופט והן ביכולתו להגן על שמו הטוב, שכאמור משמעותו עצומה".

לצד זאת מדגיש שקד: "אין להתעלם מהשיקול החשוב והוא שלא להרתיע מתלוננים מהגשת תלונות על שופטים, בשל החשש כי תוגש נגדם תביעה על-ידי השופט הנילון. לכן, סבורני כי במקרה של בחינת תביעת לשון הרע של שופט נגד מתלונן בפני נציב תלונות על השופטים, הפרת חובת תום הלב מצד הנתבע, המנסה להסתמך על ההגנה של תלונה לממונה, צריכה להיות בוטה וחמורה, אם כי לאו-דווקא הגשת תלונה בזדון".

שקד קבע, כי במקרה הנדון לדברים שנכתבו בתלונה לא היה כל יסוד, וכריסי אף ידעו שהם חסרי שחד. לדבריו, האמירה בתלונה לפיה "קלטנו את מלאכת עבודתה המלוכלכת והשפלה של השופטת מלכה" מלמדת שהתלונה הוגשה בחוסר תום לב, ולפיכך לא עומדת לכריסי ההגנה בדמות הגשת תלונה למי שמוסמך לבדוק אותה.

בקובעו את ההוצאות לזכות אביב ובני משפחתה, מציין שקד את הדרך הלקויה בה ניהלו את ההליך: "ההליך עצמו היה מורכב, העידו בו עדים רבים והוגשו בקשות אינספור, אם כי חלקן הארי הוגש על-ידי התובעים דווקא, לעתים מזומנות ללא צורך של ממש. זאת ועוד, התובעים הגישו תצהירים שחלקם בהיקף של למעלה מ-60 עמודים, היקף שאינו נדרש וכן הגישו סיכומים בגופן קטן שאינו מקובל". שקד אומנם קיבל את התביעה התכנונית של משפחת אביב, אך לאור התנהלות זו פסק לה הוצאות של 25,000 שקל בלבד. את אביב ייצג עו"ד אלי סבן, ואת כריסי ומרק עמיאל - עו"ד פז רימר.