הנהגה פלשתינית מדינית שתקום לאחר הסתלקות ערפאת לא תשלוט בשטח

דוח של צוות מומחים המורכב מבכירים לשעבר במערכת הביטחון ומאנשי אקדמיה בכירים, בראשותו של ד"ר שמואל בר קובע כי הנהגה פלשתינית מדינית שתקום לאחר הסתלקות ערפאת לא תשלוט בשטח, וכי הסיכוי "לעשות עסקים" עם הנהגה כזו קטן, אולי אפילו מהסיכוי להגיע להסכם עם ערפאת עצמו...

הדו"ח מתייחס להסתלקותו של ערפאת מניהול ענייני הרשות בשל חוסר תפקודו על רקע בריאותי, או בשל מוות, ולא במקרה של מהלך ישראלי יזום לסילוק ערפאת - מהלך שלדעת מחברי הדו"ח דווקא עשוי להגביר את אחיזתו של יושב ראש הרשות בשטח.

הדוח יוצג בכנס הרצליה הרביעי למדיניות ואסטרטגיה, שייפתח בשבוע הבא, במסגרת מושב שייוחד לסוגיית "האתגר הפלשתיני". כיו"ר מושב זה יעמוד שר התמ"ת וסגן ראש הממשלה אהוד אולמרט, שהתבטאויותיו בסוגיה זו ממש מחוללות בימים האחרונים סערה פוליטית בזעיר אנפין - כך שהדיון צפוי למשוך תשומת לב רבה.

"אנשי חוץ" מול "אנשי פנים"

כיום מוסיף ערפאת למלא תפקיד מרכזי בפוליטיקה הפלשתינית, מבחינת סמלית ומבחינה מעשית כאחת. במשך השנים רשם ערפאת לזכותו מספר הישגים, ובהם "עצמאות ההחלטה" של הפלשתינים במנותק ממדינות ערב, בלעדיות הייצוג של הפלשתינים על-ידי אש"ף, הכרה בינלאומית והישגים הסברתיים וכן המאבק בישראל. מעשית, ממלא ערפאת ממלא מספר תפקידים, חלקם פורמליים, אשר עם היעלמו יחייבו מינוי של מחליף רשמי, וחלקם סמויים, אשר לא בהכרח יבוצעו על-ידי אחרים.

מחברי הדוח טוענים כי בכל הקשור לקיום הפלשתיני, יש להבחין בין "הנהגה מדינית", המייצגת את העניין הלאומי הפלשתיני בזירה המדינית והבינלאומית ומול ישראל, לבין השלטון בפועל, החולש על חיי הפלשתינים בשטח. המחברים מניחים, כי חלוקת כוחות זו תוסיף להתקיים גם ובמיוחד כאשר תקום הנהגה חדשה הנעדרת את הסמכות של ערפאת.

המנהיגות הפלשתינית מורכבת, לפי המחברים, משני ז'אנרים נפרדים: אנשי "החוץ" או "המשמרת הוותיקה", יוצאי טוניס, שתביעתם להנהגה נשענת על נרטיב התבוסה והגלות של 1948, הלגיטימציה הערבית של אש"ף, שליטה בכספים וכוח הכפייה של מנגנוני הרשות; ולעומתם אנשי ה"פנים" או "המשמרת הצעירה", בוגרי שתי האינתיפאדות ויוצאי בתי הכלא הישראליים, אשר הלגיטימציה שלהם נובעת מהמאבק שלהם בישראל, האינתיפאדה, מאחיזתם בשטח, ומכך שלא דבק בהם רבב השחיתות של אנשי הרשות.

מחברי הדוח מעריכים כי עם היעלמו של ערפאת, יבוא לקיצו עידן "אנשי החוץ", הנעדרים שליטה בכוחות השטח, דור המשך או יכולת להפעיל את כוחם הכלכלי לשם השגת כוח פוליטי. "באופן פרדוקסלי", טוענים הערבים, "דווקא קיומה של הנהגת העל של הרשות הפלשתינית וצעדי הביטחון של ישראל, ובראשם הניתוק בין הגדה המערבית לעזה, הכתרים והסגרים, חיזקו את כוחם של תאי השטח ומנהיגיהם, הנמנים על הדור הצעיר".

עם זאת, גורסים המחברים, דרכם של "אנשי הפנים" לא תהיה קלה. בין הגורמים המקשים על הפיכתם של ה"צעירים" למנהיגות מדינית מוכרת מדגישים מחברי הדו"ח את העובדה, כי לאף אחד מה"צעירים" אין שליטה חובקת על כל האזורים, אלא שכוחם נשען על שליטה במוקדי כוח מקומיים. גורם נוסף שמחליש את בוגרי האינתיפאדה הוא העובדה שאלה אינם "מדינאים" אלא אנשי שטח. כמו כן, ההיסטוריה של שכבת ההנהגה הצעירה נעדרת דבק מלכד של שותפות ארוכת שנים, ויחסיהם הפנימיים מתאפיינים ביריבויות ומחלוקות.

לאור "מסורת של הנהגה פלשתינית" צעירה, שנוצרה בשנים האחרונות, מעריכים המחברים, "הרי שבסופו של דבר יעלה בידי הפלשתינים להכתיר הנהגה שתמשיך לייצג את הפן המדיני ייצוגי, אך לא תהיה בעלת שליטה בשטח".

עתיד השליטה בשטח

באשר לשליטה בשטח, כותבים המחברים, הרי שלאור העובדה כי "לאף אחד מן הגורמים הקיימים כיום אין כוח כפייה, לגיטימציה, לכידות והכוונה כדי לבסס את כוחם", האפשרות הסבירה היא שנהיה עדים לצמיחתם של מנהיגים חדשים שאינם מוכרים כיום ברמה הלאומית. אלה יבואו מבין פעילי השטח, האסירים שבידי ישראל או החמאס.

האסירים שבידי ישראל והאסירים לשעבר מהווים היום, כך כותבי הדוח, סוגיה מרכזית על סדר היום של הפוליטיקה הפלשתינית והם מספקים הצדקה מוסרית לטוענים למנהיגות. "מקובל לחשוב כי הם מתונים ופרגמטיים יותר, וכן כי עצם לימוד העברית ושהיה בקרב החברה הישראלית חשף אותם למורכבות של החברה הישראלית ולהיבטים חיוביים בה ולכן גם פעילים בכירים המצויים כיום בכלא עשויים למלא בעתיד תפקיד מנהיגותי", נאמר בדוח.

אפשרות נוספת, בהיעדר הנהגה כלל פלשתינית המייצגת את הזרם החילוני לאחר היעלמות ערפאת, היא כי החמאס יישאר הגורם הפוליטי היחיד עם כושר החלטה וביצוע המרוכז בידי הנהגה, על-אף שבפועל הזרם האסלמי אינו מייצג יותר מ-30% מהציבור, כותבים מחברי הדוח: "החמאס זוכה להערכה נרחבת ככוח יעיל, ממושמע ו'נקי' יחסית מן השחיתות ברשות ואף כתחליף שלטון, המספק שירותים בחללים בהם דעכה הרשות הפלשתינית. החמאס יוכל להישען על מאפיינים אלה כדי לתבוע את חלקו בכל הנהגה עתידית ולזכות בשלטון מקומי אם ייערכו בחירות למועצות מקומיות".

בתהליך התבססותה של ההנהגה החדשה ייקבע מעמדו של כל אחד מהגורמים בראש ובראשונה לאור השפעתו בשטח, אך גם לאירועים באותה עת תהיה חשיבות לגבי זהות היורשים. המחברים צופים כי תהליך מדיני יחזק את השפעתה של מנהיגות "מדינית" ואילו התלהטות של העימות תביא להתחזקותם של "מנהיגי שטח" שהתמיכה בהם נובעת מהעימות הנמשך שלהם עם ישראל.

על-פי הדוח, עם היעלמות ערפאת וכינונה של הנהגה מוחלשת, צפויים מספר תהליכים: היעדר אפשרות של מנהיג אחד להשליט עצמו על כל השטח והשענותו על קואליציות אזוריות, התחשבות בשיקולי נאמנות ואינטרסים כלכליים, האצה של תהליך הפיצול של הרשות לאזורי שליטה וצמיחת מעמד של "שליטים אזוריים" אשר יאצילו לגיטימיות להנהגה החדשה. כמו כן סביר כי תועמק המעורבות של מדינות ערב בפוליטיקה הפלשתינית ובמקביל תיחלש "עצמאות ההחלטה" הפלשתינית, עליה הקפיד ערפאת בכל שנותיו כמנהיג.

אנרכיה ברשות וסיכויים לתהליך מדיני

באשר ליחסי הרשות עם ישראל קובעים המחברים, כי בהעדר מנהיגות אחת ביו"ש ובעזה, תידרש ישראל להשקיע תשומות מוגדלות הן בצעדי ביטחון שוטף והן בדו שיח עם גורמי השטח. המאבק בישראל ישאר גם בהמשך אבן בוחן ראשית למחוייבות לאומית ואפקטיביות של מנהיגות, כך שהמוטיבציה לבצע פיגועים נגד ישראל לא תפחת בשל המאבק הפנימי. מצב של התפוררות ואנרכיה עלול ליצור דילמה נוספת, היות וישראל תהיה נתונה ללחץ להתערב או לאפשר לגורמים זרים להתערב במצב המדרדר.

בכל הקשור לתהליך המדיני סבורים המחברים, כי העדר הנהגה פלשתינית אפקטיבית יקשה על יכולתה של ישראל להשיג הרתעה אפקטיבית כוללת כלפי הפלשתינים ועל אפשרות למשא-ומתן רציני על הסדרים להרגעת השטח ועל הסדרי קבע. קושי מיוחד ייווצר אם תיבחר הנהגה שתתקבל על הקהילה הבינלאומית כמייצגת לגיטימית של הפלשתינים אך תהיה נטולת כושר אכיפה בשטח.