מייסדי חברת קנריוס מבקשים צו לפירוקה

( 3-12-14) פרופסור יוסי שחם מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב ופרופסור שמעון בלקין מהפקולטה לביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים הגישו בקשה למתן צו לפירוק חברת קנריוס מיבנה.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד נאמר כי המבקשים הינם הבעלים של 64% ממניות החברה, שניים מבין שלושת חברי הדירקטוריון של החברה שהוקמה על ידם ביחד עם חברה בשליטת מנדי עירד במטרה למסחר ולפתח פיתוח מסחרי של טכנולוגיית חישה ביולוגית מסוימת המהווה בסיס למערכת לניטור רציף של חומרים כימיים רעילים במים.

לדברי המבקשים החברה לא הצליחה לגייס את ההשקעה הנדרשת לצורך מימון פעילותה ולא בוצעה בחברה השקעה כלשהי. יתרה מכך מאז הקמת החברה גם לא הייתה לה הכנסה כלשהי ( למעט הכנסה לא משמעותית בסך 45,000 אירו).

פרופסור שחם ופרופסור בלקין מציינים בבקשת הפירוק כי מאז הקמת החברה בתחילת שנת 2007 הם ציפו כי שותפם מנדי עירד שהציג עצמו כאיש עסקים מנוסה והיה אמור להצליח לגייס עבור החברה את ההשקעה הנדרשת למימון פעילותה, יצליח לעשות כן, אך השנים חלפו, והדבר לא קרה.

לטענת המבקשים באמצעות עוה"ד הלל איש-שלום ותרזה לס-גרוס למרות כישלונו של עירד לגייס את הסכומים הנדרשים לצורך פעילות החברה, הוא החל בין בעצמו ובין באמצעות בנו יריב עירד להטרידם בסדרה ארוכה של פניות שכללו הטחת טענות והשמצות חסרות שחר, איומים, וניסיונות הפחדה כלפיהם.

יתרה מזו, עירד בין בעצמו ובין באמצעות בנו פנה לצדדים שלישיים והשמיץ אותם בפניהם, וכך למשל פנה לגורמים באירופה בנוגע למחקר בו השתתף פרופסור בלקין, ובנוסף פנה עירד לנשיא האוניברסיטה העברית בקשר לפרס שניתן בסינגפור, תוך איום לשלוח מכתבים לראש ממשלת ישראל ולראש ממשלת ונשיא סינגפור.
כמו-כן עירד ובנו פנו לנשיאי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב בדרישה להשעותם מתפקידיהם באוניברסיטאות, דרישה שנדחתה מכל וכל.

לדברי המבקשים נוכח התנהגותם של עירד ובנו נוצר קרע בינם לבין השניים, קרע שאינו ניתן לאיחוי, ובכלל זה אובדן אמון מוחלט במנדי עירד, באופן שברור עתה כי אין לחברה תקומה.
המבקשים מציינים כי הם שומרים לעצמם את הזכות לתבוע את עירד ובנו בגין לשון הרע.

בבקשת הפירוק נאמר כי החברה שאינה פעילה מזה למעלה משנה הינה במצב של חדלות פירעון ואין ביכולתה לשלם את חובותיה. כך למשל חברת קנריוס חייבת לחברות רמות ליד האוניברסיטה תל אביב ויישום החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים חובות שחלפו זמן פירעונם בסכומים כוללים העולים על 165,000 דולר.