ההסתדרות הלאומית מבקשת הכרזה על היותה מייצגת עובדים זרים בענף הבניין

( 30-11-14) הסתדרות העובדים הלאומית פנתה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשה לביטול החלטת הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה עו"ד שלמה יצחקי הדוחה את בקשתה לרישום הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה של עובדים זרים בענף הבניין על-ידי המעסיקים החברים בהתאחדות תאגידי כוח אדם זר לבניין.

לטענת הלאומית החלטת הממונה מגלמת בתוכה קביעה מהפכנית והרסנית במשפט העבודה הקיבוצי לפיה בענף בו קיים צו הרחבה אין ארגון מעסיקים כלשהו השייך לאותו ענף יכול לכרות הסכם קיבוצי כללי עם ארגון העובדים היציג בו.

ההסתדרות הלאומית מבקשת להורות למונה לרשום את ההסכם הקיבוצי שנחתם בינה לבין התאחדות תאגידי כוח דם זר לבניין, וכן להצהיר כי הלאומית הינה ארגון העובדים היציג בהתאחדות זו. בפנייה לבית הדין נאמר כי בספטמבר 2012 חתמה הלאומית על הסכם קיבוצי עם ההתאחדות המסדיר את תנאי העבודה של עובדים זרים המועסקים בענף הבניין על-ידי מעסיקים החברים בהתאחדות התאגידים.

ההסתדרות הלאומית הגישה את ההסכם הקיבוצי שהיה אמור לחול על כ-4000 עובדים אל הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה לצורך רישומו כדין. בחודש מאי 2013 הגישה ההסתדרות הכללית לממונה התנגדות לרישום ההסכם הקיבוצי, ובסוף חודש אפריל השנה החליט הממונה שלא לרשום את ההסכם הקיבוצי.

לדברי ההסתדרות הלאומית הממונה בחוסר סמכות מובהק בחן בהליך פגום את האופן בו התארגנה הלאומית אצל התאחדות התאגידים, וקבע ללא כל תשתית ראייתית כי התארגנותה כארגון עובדים יציג אצל התאחדות התאגידים הייתה פגומה, ועל כן החליט לפסול אותה.

עוד קבע הממונה באופן מהפכני הרסני במשפט העבודה הקיבוצי כי בענף בו קיים צו הרחבה אין ארגון מעסיקים השייך לאותו ענף יכול לכרות הסכם קיבוצי כללי עם ארגון העובדים היציג בו.

ההסתדרות הלאומית טוענת בפנייתה לבית הדין הארצי כי החלטת הממונה היא בלתי חוקית וחורגת באופן בולט ובוטה מן הסמכות המוקנית לו על-פי חוק, והיא עלולה לגרום נזק חמור לתשתית יחסי העבודה הקיבוציים בישראל.

בנוסף החלטת הממונה בלתי סבירה באופן קיצוני ואינה מידתית, בעיקר נוכח פועלה הענף של הלאומית בכל הנוגע לזכויותיהם של העובדים הזרים בענף הבניין.

לטענת הלאומית הממונה היה חייב על-פי חוק לרשום את ההסכם הקיבוצי וכי החלטתו היא לא רק מוטעית מבחינה משפטית ולכן גם בלתי חוקית, אלא היא גם יוצרת תקדים מסוכן ליחסי העבודה הקיבוציים עליהם בנויה מערכת יחסי העבודה בישראל.

לגופו של עניין טוענת הלאומית כי לממונה אין סמכות לסרב לרשום הסכם קיבוצי על יסוד טעם המתייחס ל"איכות" החברים בארגון ולכן הוא פעל בחריגה מסמכות. הלאומית סבורה כי אין ליישם את מבחן האיכות אותו אימץ הממונה בפעם הראשונה, ואסור כי מבחן זה העלול לשבש קשות את מערכת יחסי העבודה הקיבוציים בישראל, יזכה לגושפנקא חוקית ויישאר בתוקפו.

לדברי הלאומית לממונה נתונה הסמכות לבחון את הנתונים המספריים בלבד לצורך כשירות ארגון לשמש ארגון עובדים יציג, ואין לו סמכות לבחינה איכותית של הנתונים המופיעים בטופס הרישום בהתייחס לוולונטריות ההצטרפות לארגון עובדים ולנסיבות ההצטרפות.

הלאומית טוענת כי בחינה של יציגות ארגון עובדים באופן "ענפי" ממוטטת את משפט העבודה הקיבוצי ואת יחסי העבודה הקיבוציים ומשמרת את המונופול של ההסתדרות הכללית. בהתייחסה לטענת הממונה לפיה לא ניתן לרשום את ההסכם הקיבוצי שכן ההסתדרות הכללית חתמה על הסכם קיבוצי כללי עם התאחדות הקבלנים אשר הורחב בצו הרחבה על ענף הבניין, טוענת הלאומית כי אין כל מניעה לקיומו של יותר מהסכם קיבוצי כללי אחד באותו ענף אף אם קיים צו הרחבה באותו ענף.

לטענת הלאומית באמצעות משרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות' הותרת החלטת הממונה שלא לרשום את ההסכם הקיבוצי על-כנה תביא לפגיעה בתנאי העבודה של העובדים הזרים בענף הבנייה. לדברי הלאומית העובדים הזרים שהצטרפו כחברים בה באמצעות החתימה על טופס ההצטרפות, הצטרפו כדין, באופן וולונטרי, מתוך רצון, דעת, והבנה ולא בגלל דרישה או השפעה של המעסיק, וכיוון שכך ההחלטה הגורפת של הממונה כי הצטרפותם נעשתה על-ידי המעסיקים ומטעמם נעדרת בסיס ואינה נכונה.