מהפכה בדין האזרחי: דגש על יעילות

מהפכה חסרת תקדים בסדרי הדין האזרחיים, תוך מתן דגש ליעילות הדיונים ומניעת ניצול ההליכים לרעה - זהו הקו המרכזי בטיוטת תקנות סדר הדין האזרחי, שהפיץ (יום ד', 26.11.14) משרד המשפטים לקבלת הערות.

לדברי המשרד, הצורך ברפורמה נובע מהריבוי העצום של התקנות (700 כיום לעומת 180 בנוסח החדש) ומהזלזול בהן. עקרונות היסוד שלה הם: פישוט והאחדה של סדרי הדין; קביעת מדדי זמן וכמויות כדי לשרש גורמים לעיכובים ולהתמודד עם ריבוי הניירת; גילוי הדדי ושקיפות בין הצדדים עוד לפני תחילת ההליך; וקידום הנגישות לבית המשפט, תוך הבטחת הליך ראוי והוגן ומניעת בזבוז זמן שיפוטי.

לצורך השגת מטרות אלו, נאמר בטיוטה, "במידה מסוימת נדרשת נסיגה, גם אם מעטה, מהגישה האדברסרית הקלאסית כדי לאפשר לבית המשפט להיות אקטיבי יותר במהלך הדיונים, וזאת לשם ניצול נכון והגשמה יתרה של זמנו של הציבור. גם עורכי הדין אמורים לסייע לכך, בהיותם קציניו של בית המשפט, ולא רק מייצגים של צד לסכסוך בהליך".

תפקיד חדש: מזכיר משפטי

כדי לעמוד בדרישות של התקנות החדשות, יוצב במזכירות בתי המשפט בעל תפקיד חדש, "מזכיר משפטי", עורך דין אשר יהיה מוסמך שלא לקבל מסמך אשר אינו עונה אחרי הדרישות. בכל בית משפט ייקבע גם שופט אשר ניתן יהיה לפנות אליו כדי לבדוק את נכונות אי-קבלת המסמך.

לפני הגשת התביעה, יהיה על הצדדים לנקוט שורה של הליכים שיוגבלו לארבעה חודשים, ובהם החלפת מכתבים לשם צמצום המחלוקות וחשיפה הדדית של חוות דעת ומוצגים. הטיוטה קובעת מספר חריגים בהם לא תהיה חובה לנקוט בהליכים אלו, ולצד זאת מאפשרת לבית המשפט להטיל כבר בשלב זה הוצאות מיוחדות על הצד שלא יקיים את הנדרש ובמועד.

כתבי הטענות יוגשו במבנה אחיד, כאשר כתב התביעה וכתב ההגנה יחולקו לשלושה חלקים: מסמך כותרת הכולל פרטים טכניים, הנדרשים בעיקר למזכירות ולביצוע המצאות; גוף כתב התביעה, אשר יכלול פירוט תמציתי של העילות והסעדים, וגוף כתב ההגנה אשר יכלול תמצית ההגנה והטענות המקדמיות; ותצהיר לפירוט העובדות המבססות את כתב הטענות. התקנות מציעות לתחם את היקף כתבי הטענות, כך שהם יהיו קצרים בהרבה מאשר כיום, לבטל את משלוח השאלונים ההדדיים ולקצוב 60 יום להגשת כתב ההגנה. הגשת הודעה לצד ג' תהיה טעונה אישור של בית המשפט, כדי למנוע הכבדה על ההליך בצירוף צדדים מיותרים.

סמכות לתביעות אינטרנטיות

התקנות אינן משנות את כללי הסמכות המקומית: על התובע ללכת אחר הנתבע, למחוז השיפוט שבו הוא גר או מנהל את עסקו. עם זאת, תביעה בשל פרסום או סחר באינטרנט תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או התובע. אולם כאשר בעל העסק הוא התובע - יהיה עליו לעשות זאת במקום עסקו או מגוריו של הנתבע.

כדי למנוע מצב שבו עם תחילת ההליך מוגשות בקשות רבות, חלקן מיותרות, מוצע לקבוע שעד לישיבת קדם-המשפט לא יוגשו בקשות, זולת בקשות לסעדים זמניים וכאלו הקשורות לרשות להגיש כתבי טענות. לפני ישיבת קדם המשפט יגיש כל צד רשימה של הבקשות שברצונו לבקש. בית המשפט יקבע את דרך השמיעה של כל בקשה, ולדעת משרד המשפטים בצורה זו יירד בצורה ניכרת מספר הבקשות שיישארו להכרעה.

התקנות החדשות גם מסמיכות את בית המשפט למחוק תביעה בשל שימוש לרעה של התובע בהליכי משפט, בנסיבות מיוחדות או אי-קיום הוראות והחלטות. "מחיקת כתב תביעה אינה צעד כה דרסטי וקיצוני, כפי שניתן לחשוב, שכן משמעות הדבר היא לומר לתובע שעקב פגמים בהתנהלותו עליו לחזור לתחילת התור על-ידי הגשת תביעה חדשה ולשאת באגרות ובהוצאות המתחייבות מכך", מדגיש משרד המשפטים.

יחס נאות ומכובד לעדים

עוד מוצע להרחיב את הליך הקדם-משפט, תוך חיובם של הצדדים להגיש לפני הישיבה הראשונה את רשימת עדיהם ואת רשימת המסמכים שבכוונתם להגיש כראיה. סמכותו הרחבה של בית המשפט בהליך זה נותרה על-כנה, תוך מתן דגש לצורך בקביעת סדרי הדיון, כשרות הראיות והסדרת שלב הראיות על-ידי קביעת מדדי זמן והיקפי טיעון.

לגבי עצם הדיון בתיק מוצע, כי הוא יתקיים ברציפות, גם אם לא יום אחרי יום. "נושא זה הוא עניין של תרבות דיונית ומן הראוי לשנות מהמצב הקיים. לפי נתונים שהתקבלו בהנהלת בתי המשפט, כמות הבקשות לדחייה והדחיות של דיונים בכלל ושל הליכים אזרחיים בפרט, חורגים מכל פרופורציה והם באופן משמעותי מעל ומעבר למקובל במדינות ששיטת המשפט שלהן דומה לזו שלנו", נאמר בדברי ההסבר לתקנות. כמו-כן תבוטל האפשרות להגיש תצהירים בכתב וכל העדויות יישמעו בעל-פה. גם הסיכומים יהיו בעל-פה, למעט במקרים מיוחדים עליהם יחליט בית המשפט.

הפרק העוסק בעדים מבקש ליצור "מסגרת ראויה להזמנת עדים ולהבאתם לעדות. נקודת המוצא היא של יחס נאות ומכובד כלפי מי שמגיע ליתן עדות, תוך התחשבות בזמנו, בפרנסתו ובעיסוקיו. מכאן הצורך להודיע לעד על הזמנתו זמן סביר לפני קיום עדותו, מתן ההתחייבות לכיסוי הוצאותיו, וקיום חובתו להתייצב להשלמת עדותו רק כשהוזמן לעשות כן ולא באופן אוטומטי". בנוגע למומחים מוצע, כי חוות דעתם תצורף כבר לכתבי הטענות, וכי בית המשפט יוכל למנות צוות של מומחים (ולא רק מומחה אחד) שיתייעצו ביניהם.

המצאות אלקטרוניות

התקנות מדגישות את הצורך לתת פסק דין בהקדם, ואת החשיבות בכך שיהיה קצר וממצה. לגבי הערעור, מציעות התקנות לאחד את המועדים כך שהוא יוגש תמיד תוך 45 יום. כתבי הערעור יהיו מנוסחים כסיכומים, תיקי המוצגים יוצגו יחד איתם ובית המשפט יהיה רשאי לדחות ערעור גם בלא תשובה אם השתכנע שאין לו יסוד.

עוד מוצע, כי בית המשפט יהיה רשאי מטעמים מיוחדים בלבד להימנע מלחייב את מי מבעלי הדין בהוצאות. כאשר יוטלו הוצאות, הן יהיו "סבירות והוגנות" ובית המשפט יתחשב, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו ובין הסכום הנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש.

עוד נאמר כי "בהתחשב בהתקדמות הטכנולוגית ובעלויות העצומות הכרוכות בהמצאה ארכאית של מסמכים בכתב, הנשלחים בדואר או באמצעות שליח, מוצע לקבוע ככלל המצאה באמצעים דיגיטליים, זאת תוך התחשבות כמובן בבעלי הדין הפוטנציאליים שאין ביכולתם לעשות שימוש באמצעים אלה. תכלית ההמצאה היא בסופו של דבר להביא לידיעתו של הצד את תוכנו של המסמך המשפטי המוגש, ולכן העיקר צריך להתמקד בכך ודרכי ההמצאה מיועדים להוות חזקה לידיעה של המקבל".