"ככל שנדחה את ההחלטה על העלאה נוספת של גיל הפרישה לנשים, נצטרך לאחר מכן לעשות זאת באופן מהיר יותר, ובעייתי יותר" - כך אמרה (יום ה', 20.11.14) נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, במרכז לחקר הפנסיה והאוריינות הפיננסית באוניברסיטת בן-גוריון.
"השוואה בין לאומית של הסדרי הפרישה מראה, שבישראל גיל הפרישה של נשים נמוך יחסית, וגם אחרי שיעלה ל-64, כפי שאמור לקרות החל משנת 2017, יהיה נמוך משמעותית מאשר במרבית מדינות אירופה, שחלקן נמצאות אף הן במהלך הדרגתי של העלאה. גיל הפרישה אצל הגברים בישראל עלה ל-67, והוא דומה לגיל הפרישה בקרב מדינות אירופה שכבר העלו את הגיל ומצוי ברף העליון. בולט הפער הגדול בין גברים ונשים בישראל, והוא מעורר שאלה לגבי היכולת של נשים לחסוך מספיק לגיל הפרישה", אמרה פלוג.
פלוג העלתה שאלה - מה יקרה לגובה קצבת הפנסיה בעת הפרישה, ואמרה כי המשתנה שמקובל להסתכל עליו בהקשר זה הוא שיעור התחלופה - מה תהיה ההכנסה של הפורש ביחס לשכר שלו ערב פרישתו. היא הציגה סימולציה של שיעורי התחלופה נטו, הכוללים את הפנסיה הצוברת ואת קצבת הזקנה. בהתמקדות בנשים, נבחנה הכנסה נמוכה יחסית של 7,500 ש"ח. אם מסתכלים על נשים שייפרשו בגיל 62, שהחיסכון הפנסיוני שלהם הניב תשואה ריאלית ממוצעת של 2% לשנה, והיקף ההפרשות שלהם ממשכורתם החודשית עומד על 17.5%, שיעור התחלופה יעמוד על 54%. לעומת זאת, פורשת אחרת בעלת הכנסה דומה, עם שיעור הפרשה של 19.5%, ותשואה ריאלית של 4% בממוצע, תעמוד על שיעור תחלופה של 76%. אם מסתכלים על גברים שיפרשו בגיל 67 שמשתכרים 7,500 ש"ח, שהחיסכון הפנסיוני שלהם הניב תשואה ריאלית ממוצעת של 4% לשנה, והיקף ההפרשות שלהם ממשכורתם החודשית עומד על 19.5%, שיעור התחלופה יעמוד כמעט על 100%. לעומת זאת, פורש אחר בעל הכנסה דומה, עם שיעור הפרשה של 17.5%, ותשואה ריאלית של 2% בממוצע, יעמוד על שיעור תחלופה של 66% בלבד.
"שיעור התחלופה יושפע במידה ניכרת הן מגיל הפרישה והן מהיקף ההפרשות לחיסכון, וכמובן שיושפע גם מהתנאים השוררים בשווקים הפיננסיים - התשואה הממוצעת במהלך תקופת החיסכון. תמונה זו, שדומה גם בקרב מקבלי ההכנסות הגבוהות יותר, מעוררת שאלות הן ברמת הפרט והן ברמת המדיניות. אלו הנושאים שרצוי שהמכון שמושק בימים אלו יעסוק בהם", סיכמה פלוג.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה