טחנת ירושלים מפרה את התקן במוצר "קמח חיטה מלא"

( 16-11-14) חברת טחנת ירושלים שהינה חברה מרכזית ותיקה בענף הקמח בארץ ובבעלותה טחנת הקמח בירושלים, מותירה את הצרכן בחוסר וודאות מוחלט האם כינוי המוצר "קמח חיטה מלא" המיוצר ומשווק על ידה הולם את מהותו הלכה למעשה. כך נטען בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 5 מיליון שקלים שהוגשה כנגד החברה.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר כי בהתאם להוראות התקן הישראלי הרשמי והמחייב התנאי לכינויו של המוצר בשם "קמח חיטה מלא" הינו היותו מכיל שיעור של לפחות 90% מגרעין החיטה, וזאת לצד חובתה החוקית של הנתבעת לסמן את עובדת היות הקמח מכיל לפחות 90% גרעין חיטה ככינוי משני למוצר, באותיות ובספרות שגודלן לא יפחת מגודל אותיות סימון שם המוצר.

אלא מאי? נאמר בתביעה, חרף התהדרות המוצר בכינוי "קמח חיטה מלא" בחרה הנתבעת ביודעין להותיר את המידע אודות שיעור תכולת גרעין החיטה ותהליך טחינת הקמח כעלום, ולגרוע מהצרכן את יכולתו להתחקות כראוי אחר מהות המוצר, והאם כינויו הולם את מהותו, והאם עסקינן בקמח הנטחן מגרעין החיטה בשלמותו.

כמו כן נאמר בתביעה, היעדרו של הסימון מלמד על חשש כבד בליבה של חברת טחנת ירושלים שמא תיתפס בסימון כוזב של מזון, שהרי לו הייתה מציינת כי "קמח החיטה המלא" מתוצרתה נטחן מגרעין החיטה בשלמותו ו\או הקמח המלא מכיל לפחות 90% מגרעין החיטה, היה עליה לעמוד בנכונות הסימון והוכחתו.

על כן באוזלת ידה העדיפה הנתבעת להימנע ככלל מסימון מידע מהותי זה כחלק בלתי נפרד משם המוצר, ולהותיר את הצרכן בחוסר וודאות מוחלט האם כינוי המוצר הולם את מהותו הלכה למעשה.

לדברי התובעת ז'אנה שנברגר הנתבעת כינתה את מוצרה כ"קמח חיטה מלא" מבלי שהתכבדה לציין ככינוי משני לשם המוצר כי הוא מכיל 90% גרעין חיטה, וקיים חשש כבד לפיו המוצר אינו עומד ברף התכולה המינימאלי של שיעור גרעין החיטה, בפרט לאור העובדה כי שיעור הסיבים התזונתיים במוצר הנו נמוך יחסית לקמחים מלאים ( 10.7 מ"ג ל-100 גרם מוצר) בעוד ששיעור הסיבים התזונתיים הממוצע בקמח הנטען מגרעין החיטה בשלמותו עומד על כ-17 מ"ג ל-100 גרם מוצר.

בתביעה שהוגשה באמצעות עורכות הדין טלי לופו ושרון ענבר-פדלון נאמר כי כינוי המוצר כ"קמח חיטה מלא" והדגשת איורים גרפיים של לחמים מדגנים מלאים על גבי התוויית המוצר, נועדו ללכוד את עיני ציבור הצרכנים מקום בו ככל הנראה מדובר בתיאור כוזב ביחס למהות המוצר הלכה למעשה.

עוד נטען בתביעה כי סימון המוצר באופן עלום ולאקוני הינו מצג כוזב והטעיית ציבור הצרכנים המבצע כפועל יוצא מכך רכישה בלתי כדאית מבלי שניתנה לו האוטונומיה לשכלל כראוי את חלופיות המוצרים המקבילים שעל מדפי הקמעונאות.