התינוק נקבר ללא עיניו והוריו נאלצו לערוך לו הלוויה נוספת

(16-11-14) הורים לתינוק בן חודש ימים טוענים כי נאלצו לבצע הלוויה נוספת לאיבריו של בנם שנתיים לאחר שקברו אותו, זאת לאחר שצוות המכון לרפואה משפטית "נזכרו" להודיע להם כי בנם נקבר לא עיניו שנותרו במכון.

במבוא לתביעת נזקי גוף בגין רשלנות רפואית שהגישו בני הזוג תושבי השפלה כנגד משרד הבריאות- המכון לרפואה משפטית, נאמר כי עניינה הוא ברשלנות מקוממת ומזעזעת של המכון לרפואה משפטית, כאשר שנתיים לאחר שהתובעים קברו את בנם התינוק נודע להם כי עיניו של התינוק נותרו במכון לרפואה משפטית שם בוצעה בגופו נתיחה לאחר המוות לשם קביעת סיבת המוות, וכך הם נדרשו לשוב לטראומה שחוו ולדאוג לביצוע לוויה נוספת.

בכתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב באמצעות עו"ד רן שפירא נאמר כי לפני כשנתיים עת היה התינוק בן חודש ימים הגיע אביו למיטתו על-מנת להעירו, ולפתע שם ליבו כי התינוק שוכב על בטנו כאשר הוא שמוט ואינו מגיב לכל גירוי. האב וגיסתו שהייתה בקרבת מקום החלו מידית לבצע הנשמה לתינוק.
במקביל זומן צוות מד"א אשר בהגיעו אבחן כי התינוק מחוסר הכרה ללא קולות לב, אישונים מורחבים ולא מגיבים. צוות מד"א ביצע אינטובציה והחייאה מלאה למשך כ-35 דקות. במקביל הובהל התינוק לבית החולים ואושפז בטיפול נמרץ ילדים באבחנה של נזק מוחי נרחב עד כדי מוות מוחי. מותו של התינוק נקבע כעבור כשבועיים.

הואיל וסיבת המוות לא הייתה ברורה הומלץ להורים לבצע נתיחה שלאחר המוות. לאחר הטראומה שחוו לא רצו ההורים לבצע את הנתיחה ואולם הואיל ונאמר להם כי אם לא תבוצע נתיחה ייתכן שיואשמו בטלטולו של התינוק, לא נותרה בפניהם ברירה אלא להסכים לנתיחה.

בעקבות הנתיחה שלאחר המוות נקבע כי מותו של התינוק נגרם מדלקת ריאות חריפה ונזק מוחי בעקבות הפסקת נשימה פתאומית במנגנון, וכי קרוב לוודאי כי המדובר במוות עריסה. בתביעה מציינים התובעים כי בעקבות האירוע נזקקו הם ושניים מבין שלושת ילדיהם לטיפולים פסיכולוגיים.

לאחר כשנתיים נמסר לתובעים מהמכון לרפואה משפטית כי במהלך הניתוח נלקחו מגופת בנם עיניו שנותרו במכון. כך אחרי שנתיים הבינו ההורים כי למעשה קברו את בנם התינוק ללא עיניו שהוצאו על-ידי צוות המכון ללא אישורם וללא ידיעתם. ההורים הבינו כי למעשה כעת יש צורך לבצע הלוויה נוספת לאיבריו של בנם וזו נעשתה במסגרת האזכרה השנתית שנערכה לתינוק.

לדברי ההורים במקום שיתאפשר להם להתאבל על מות בנם גרמו להם צוות המכון ברשלנותם הרבה לעבור בשנית את חוויית מותו של בנם התינוק בשנית. לטענתם אם לא די בכך שאיבדו את תינוקם בנסיבות כה מצערות הוסיף המכון בהתנהלותו הרשלנית וגרם להם לטראומה אדירה שאין ולא ניתן לכמת אותה, וכי התנהלות זו מזכה אותם בפיצוי על הזעזוע, הכאב, הסבל, ועוגמת הנפש שנגרמה להם.

לדברי ההורים התנהלות רשלנית ומקוממת זו מחייבת אמירה ברורה של בית המשפט למען לא יישנו מקרים שכאלו.