פסיכיאטר בכיר מואשם בהונאת הביטוח הלאומי

(9-11-14) לאוניד אומנסקי ( 59) תושב ירושלים, לשעבר סגן הפסיכיאטר המחוזי בירושלים, מומחה לפסיכיאטריה, הואשם בבית המשפט המחוזי בירושלים בהצגת מצגי מרמה לביטוח הלאומי באשר למצבם הפסיכיאטרי של תובעים שונים לשם קבלה במרמה של קצבאות נכות, וזאת בתמורה לתשלום.

באישום נאמר כי קצבת נכות היא קצבה המשולמת למבוטח שרופא מטעם הביטוח הלאומי קבע לו נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות ושעקב נכותו פקיד הביטוח הלאומי קבע שצומצם כושרו להשתכר ב-50%.

על פי כתב האישום אדם בשם שלום פילוס פעל כמתווך לאנשים רבים בהגשת התביעה לביטוח הלאומי לקבלת קצבת נכות, והוא היה ידוע בסביבתו כמי שמסייע לאחרים בהגשת תביעות כוזבות לביטוח הלאומי.

במקרים אחדים פלוס אף פנה לאחרים שאינם זכאים לקצבת נכות והציע להגיש בשמם תביעה לקצבת נכות שתזכה אותם בקצבה, וזאת בתמורה לתשלום עבור פעולותיו.

לטענת התביעה הנאשם שהינו פסיכיאטר בכיר ובעליה של קליניקה פרטית בשכונת גילה בירושלים, ושלום פילוס תיאמו ביניהם לשתף פעולה בהגשת תביעות עבור התובעים לביטוח הלאומי וזאת תמורת תשלום.

במסגרת שיתוף הפעולה חלקו של אומנסקי היה להכין חוות דעת כוזבות, מוטות לטובת התובע, על מנת שישמשו בידיו כאסמכתא רפואית לקבלת קצבת נכות שאינו זכאי לה, וכל זאת תמורת בצע כסף בדמות שכר הטרחה שקיבל מפילוס או מהתובע עצמו.

בכתב האישום נאמר כי פילוס הנחה את התובעים כיצד להגיש בקשה לקבלת קצבת נכות נפשית לביטוח הלאומי, כל זאת תוך יצירת מצג שווא לפיו התובעים סובלים ממחלת נפש המצדיקה את קבלת הקצבה. בחלק מהמקרים הציג פילוס מצג שווא לפיו מצבם של התובעים חמור ממצבם הנפשי האמתי בפועל.

בכתב האישום נאמר כי פילוס הורה לתובעים לשנות באופן פיקטיבי את כתובת מגוריהם על מנת שהועדה הרפואית בעניינם תתקיים בכל עיר בישראל מלבד ירושלים. זאת עשה פילוס בשל חששו מהאפשרות כי יתעורר חשדם של עובדי הביטוח הלאומי, בשל הדמיון הרב בין טופסי התביעה והמסמכים שצורפו, שהוגשו על ידי פילוס בעצמו או בהנחייתו.

לדברי התביעה פילוס הנחה את התובעים כיצד למלא בכזב את טופס תביעות הקצבה בכך שהורה להם לכתוב כי הם חולים בסכיזופרניה פרנואידית, שמחלת הנפש ממנה הם כביכול סובלים החלה שנים לפני מועד הגשת התביעה, וכי בעבר טופלו על ידי פסיכיאטרים אשר למעשה לא פגשו בתובעים מעולם.

עוד הנחה פילוס את התובעים לצרף לטופס התביעה מכתב הנחזה להיות מטעם קרוב משפחה, בן זוג או הורה של התובע המתאר בכזב את העובדות הבאות: מצבו הנפשי הקשה של התובע, התרופות אותן נטל או נוטל, תופעות לוואי שגרמו להן התרופות, וכן שמות הפסיכיאטרים שטיפלו בתובע.

בכתב האישום נאמר עוד כי פילוס זייף חוות דעת של פסיכיאטרים שונים והורה לתובעים לצרפם לטופסי התביעה. בנוסף במספר הזדמנויות הפנה פילוס תובעים לנאשם לאוניד אומנסקי על מנת שהלה יכתוב בעניינם חוות דעת כוזבות המתארות מצב נפשי קשה.

בהזדמנויות שונות כתב הנאשם חוות דעת כוזבות בעניינם של תובעים לאחר שפגש אותם למשך מספר דקות בלבד ביודעו כי חוות הדעת אינן משקפות את מצבם הרפואי האמתי, והכל במטרה לזכות את התובעים בקצבת נכות מהביטוח הלאומי שלא כדין.

בכתב האישום נאמר כי הפרטים הכוזבים שכתב הנאשם בחוות הדעת של התובעים כללו בין היתר תיאור פרטים עובדתיים כוזבים כגון שהוא מטפל בתובע מספר שנים על אף שפגש אותו במעמד כתיבת חוות הדעת לראשונה או שפגשו בעבר פעם אחת בודדת. בנוסף ציין הנאשם בחוות הדעת כי חלה החמרה במצבו הנפשי של התובע, כי הוא נעשה תוקפני, מנסה להתאבד, נוטל תרופות וכי אינו יכול לעבוד.

כמו כן ציין הנאשם בחוות הדעת כי התובעים הגיעו לבדיקה בליווי קרוב משפחה על אף שהם הגיעו מלווים בפילוס או באדם אחר שאינו קרוב משפחה. בכך ביקש הנאשם להסתיר את העובדה כי במעמד הפגישה נכח פילוס.

לדברי התביעה פילוס הדריך את התובעים שזומנו לסניפי הביטוח הלאומי על מנת שהוועדה תדון בזכאותם לקצבת נכות, כיצד להציג מצג שווא בפני הוועדה, הנחה אותם מה לומר, ובאיזה אופן להתנהג, וכל זאת על מנת שהועדה תקבע כי הם חולים במחלת נפש המצדיקה זכאות לקצבת נכות.

במקרים רבים בשל מצגי השווא השונים, טופסי התביעה הכוזבים, חוות הדעת המזויפות, חוות הדעת הכוזבות שכתב הנאשם ומצגי השווא בפני הוועדה, קבעו הוועדות לתובעים קצבת נכות חודשית ובחלק מהמקרים קבעו כי התובעים זכאים לקצבת נכות רטרואקטיבית.

בכתב האישום נאמר כי פילוס קיבל מהתובעים בעבור פעולותיו סך כולל של לפחות 250,000 שקלים וכי הנאשם קיבל מפילוס סכומי כסף שונים שגובהם אינו ידוע, וכי בשל חוות הדעת הכוזבות שכתב הנאשם לתובעים קיבלו התובעים במרמה מהביטוח הלאומי סכום כולל של 333,000 שקלים.

התביעה מייחסת לנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לדברי התביעה הנסיבות המחמירות מתבטאות בין היתר בתכנון, בשיטה, בתפקידו, מעמדו, וסמכותו המקצועית של הנאשם, בתכלית שלשמה הוכנו חוות הדעת הכוזבות ובסכומי הכסף הגבוהים שהתקבלו באמצעותם.