נהג הסעות טוען להעבדתו בפרך מסביב לשעון

עודה ג'מאל שהועסק משך כ-4.5 שנים כנהג רכב הסעות בחברת שיא טיולים והסעות (1983) טוען כי הועסק במתכונת שעות ארוכה, מפרכת, בלתי אנושית, ובלתי חוקית בעליל, וכי החברה העבידה אותו בפרך כנהג הסעות מסביב לשעון, 392 שעות בחודש בממוצע, עד קריסתו והכל תוך סיכון עצום לו, לנוסעים עמו ולמשתמשי הדרך.

הטענות מועלות במסגרת ערעור שהגיש עודה ג'מאל לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים על פסק דינו של בית הדין האזורי בתביעתו כנגד החברה. המחלוקת העיקרית שהובאה לפתחו של בית הדין האזורי בתל אביב הייתה שאלת זכאותו של התובע לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות ובשאלת זכאותו לפיצויי פיטורים בעקבות התפטרותו, פיצוי בגין עבודה בימי מנוחה והשלמת הפרשות פנסיוניות.

השופטת חופית גרשון-יזרעאלי דחתה את התביעה לפיצויי פיטורים, פיצוי בגין עבודה בימי מנוחה ופיצוי בגין הפרשות בחסר לפנסיה. השופטת קבעה כי לאחר שיוגשו חישובי הצדדים תינתן הכרעתה הסופית בשאלת זכות התובע לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות.

בהתייחסה לטענות התובע בנוגע לנסיבות התפטרותו מחמת הרעת תנאי עבודתו על ידי העסקתו במתכונת עבודה קשה ומפרכת, ומטעמי בריאות, קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח כי הממצאים הרפואיים, ותנאי העבודה היוו סיבה מספקת להתפטרותו.

לדברי השופטת היה על התובע להציג ראיות כי מצבו הבריאותי לא אפשר לו להמשיך לעבוד יותר בשירות הנתבעת, והוא היווה סיבה מספקת להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים.

השופטת הוסיפה כי התובע לא הוכיח כי התפטרותו הייתה קשורה בהעסקתו בשעות נוספות ללא תמורה מספקת כגרסתו, וכי התרה בנתבעת טרם התפטרותו בהקשר זה, ולפיכך הוא אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

במבוא לערעור שהגיש עודה ג'מאל על פסק הדין נכתב כי הערעור נוגע בשאלות חשובות ומהותיות בכל הנוגע לזכאות עובד לסיים את העסקתו ולקבל פיצויי פיטורים במקרים קשים וחריגים ובפרט בהצטבר מספר גורמים משמעותיים מסכני חיי אדם ומפרי חוק.

לטענת המערער באמצעות עו"ד אלי כרוב אין חולק על כך שהוא הועסק במתכונת שעות קבועה ומפרכת ואף בקביעות בימי מנוחה, וכי העבדתו באופן כה אינטנסיבי כ-392 שעות חודשיות בממוצע פגעה קשות בבריאותו.

לדבריו הוא כרע תחת הנטל תוך שהנתבעת מתעלמת מקריאות המצוקה שלו ולאחר שהגיעו מים עד נפש ולאחר אינספור פניות חוזרות ונשנות, הודיע לנתבעת כי הוא מבקש לסיים את עבודתו בשל הרעת תנאים.

עוד טוען המערער כי הנתבעת העבידה אותו במתכונת שעות בלתי חוקית בעליל במשך שנים ארוכות, וסיכנה אותו ואת הנוסעים כאשר דרשה ממנו לעבוד שעות ארוכות ומפרכות המנוגדות לקבוע בתקנות התעבורה.

המערער מבקש מבית הדין הארצי לקבל את ערעורו ולפסוק לו פיצויים של כ-210,000 שקלים בגין גמול עבודה בשעות נוספות פיצויי פיטורין ימי מנוחה והפרשה לקופת פנסיה.