דוור תובע את מנהלו: כינית אותי שקרן

אלון כהן, העובד כדוור בפתח תקוה, הגיש לבית משפט השלום בעיר תביעת לשון הרע נגד אלירן תשובה, מנהל מחלקת הדוורים בסניף הדואר המקומי. על-פי התביעה, שבמסגרתה דורש כהן פיצוי מתשובה בסך 100,000 שקלים בגין שני פרסומי לשון הרע שהוציא נגדו בשתי הזדמנויות שונות.

לטענתו, מדובר בפרסומים שנעשו ללא תום לב, תוך שימוש בשפה פוגעת ומעליבה אשר אינה קשורה ליחסי עובד מעביד מתוך מטרה לפגוע בתובע פגיעה אישית, להעליב אותו, להשפיל אותו, ולעשותו מטרה לשנאה. הפעם הראשונה הייתה כאשר כינה תשובה את כהן "שקרן" ו"רמאי" בנוכחות עובדי סניף הדואר וחבריו של כהן לעבודה. הפעם השנייה הייתה כאשר תשובה פנה אל עובדת הסניף, עינת שטינבוך, וטען בפניה כי כהן אמר עליה שהיא שקרנית.

בכתב התביעה טען כהן, באמצעות עורך דינו, כי הוא עובד כדוור בסניף פתח תקוה משנת 1998 ובמשך 16 שנים - לשביעות רצונם המלא של מעסיקיו. עוד ציין כי במהלך השנים קיבל תעודות הערכה ואף הציג בפני בית המשפט תעודת הערכה שהונפקה לו לפני קצת יותר משנה, באוקטובר 2013.

לדבריו, מסירותו למקום העבודה היא זו שהביאה אותו להגיש באוגוסט 2012 תלונה לנציבות שירות המדינה אודות מעילות וגניבות בסניף, על הטרדות מיניות שמבצעים לכאורה מנהלים, ועל איומים שהשמיעו מנהלים בכירים. כחודש לאחר מכן הגיש תלונה נוספת לנציבות שירות המדינה נגד מי שהיה מנהלו באותם ימים בגין איומים נגדו. אותו מנהל, אודי גבאי, הועבר מתפקידו בינואר 2013 והוחלף בידי אלירן תשובה.

"זמן קצר לאחר שנכנס אל התפקיד הבחין התובע כי הנתבע 'סימן אותו', במטרה לגרום לו להסכים לעזוב את סניף פתח תקוה, ולעבור לסניף ראש העין- כאמור מבלי כל סיבה נראית לעין", ציין בכתב התביעה. כהן הוסיף כי לא הייתה לתשובה כל סיבה להעביר אותו לעבודה בסניף דואר אחר ועל כן התנהגותו כלפיו הפתיעה אותו. הפתעתו הייתה רבה, בייחוד בשל העובדה שעד אז לא הייתה ביניהם אינטראקציה מוקדמת.

"לאחר שהתובע סירב לאותה הצעה, החל הנתבע להתעמר בתובע, להשפיל, ולהעליב אותו באופן אישי מבלי שיהיה כל קשר ליחסי עובד מעביד, ולהפיץ דברי שקר כדי לעשותו מטרה לשנאה בקרב חבריו לעבודה. הדברים הגיעו לידי כך, כאשר בשני הזדמנויות שונות פרסם כנגדו לשון הרע על-מנת לפגוע בו במישור האישי", ציין.

"שמי הטוב נפגע, כבודי הושפל"

כהן ציין בפני בית המשפט כי זמן קצר לאחר שנאמרו אותן אמירות פנה בכתב אל תשובה ודרש ממנו לחזור בו מדבריו ולפרסם התנצלות, אך לא נענה. לדבריו, כשכבר התקבלה תשובתו של תשובה ניתן היה להסיק ממנה כי הוא מסרב לחזור בו מהדברים ולהתנצל. יתרה מזאת, הוסיף כהן, זמן קצר לאחר שנתקבלה תגובתו של תשובה, התברר לו כי תשובה ממשיך ב"מסע הנקם כנגדו", כלשונו, בדרך של הפצת דברי שקר כנגדו, כדי לעשותו מטרה לשנאה.

"עד ליום זה לא התנצל הנתבע בפני התובע ולא חזר בו מדבריו הפוגעניים והמשפילים, והמעליבים. התובע יטען כי הנתבע כמנהל מחלקת דוורים וכמנהלו של התובע כדי, להשפיל את התובע, לפגוע בו ולהעליבו באופן אישי בפני עובדי הסניף ולהשניאו עליהם, באופן שאינו קשור ליחסי עובד מעביד. התנהגותו והתנהלותו של הנתבע אינה נסבלת לחלוטין, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במקור פרנסתו, ומהווה לשיטת התובע לשון הרע כנגדו, שאין לנתבע הגנה מפניהן", ציין בתביעה.

עוד הוסיף כהן כי שמו הטוב נפגע, כבודו הושפל, והוא הפך לשנאה בקרב העובדים בשל אמירות קשות ומעליבות כנגדו,שאינו קשורות ביחסי עובד מעביד, ובשל הוצאת דברי בלע שאין בהם יסוד ואין בהם אמת. לדבריו, דבר זה עלול לפגוע גם במשרתו ובמקור פרנסתו.

"הנתבע חייב לפצות את התובע בגין פרסום לשון הרע שכנגדו שנאמרו בשתי הזדמנויות שונות בסך של 100,00 שקל ללא הוכחת נזק, בהתאם להוראות סעיף 7 א(ג) ולחלופין סעיף א(ב) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965, הגם שנזקו של התובע בגין כל אחד מן הפרסומים המשפילים כמפורט בכתב התביעה גדול בהרבה יותר", ציין והוסיף כי העמדת סכום התביעה על סך 100,000 שקלים בלבד נעשית לצורכי אגרה בלבד וכי מלבד סכום הפיצוי הוא מבקש מבית המשפט להורות לתשובה לפרסם על חשבונו כתב הכחשה והתנצלות על לשון הרע שהוציא.