מבטחת מערערת על החלטה להכיר במבוטחת שלה כנפגעת תאונת דרכים

חברת הביטוח שומרה מערערת על פסיקת בית משפט השלום בראשון לציון לפיה פגיעתה של מבוטחת מחלק ברכבה בהיותה מחוץ לרכבה וזאת בעקבות תזוזת הרכב שלה בעקבות פגיעה בו מרכב שחנה לפניה הינה תאונת דרכים.

התובעת מימון אירינה הגישה תביעה כנגד שומרה מבטחת רכבה בגין תאונת דרכים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בתביעה נאמר כי התאונה התרחשה לאחר שהתובעת החנתה את רכבה בדרכה לחוג ציור, יצאה ממושב הנהג, סגרה את הדלת, ניגשה לדלת המושב האחורי בכדי להוציא ציור שהיה במושב האחורי, ואז מכונית שחנתה לפניה פגעה בפגוש רכבה וגרמה לתזוזתו וכתוצאה מכך היא נפגעה מהדלת האחורית של רכבה.

המחלוקת בתיק הייתה האם יש לראות בתובעת כמי שנפגעה במהלך ה"שימוש" ברכבה ואז האחריות לפצות אותה על נזקיה הינה של שומרה, או שיש לראות בה כמי שנפגעה לאחר שסיימה את ה"שימוש" ברכבה ואז החבות מוטלת על ביטוח חקלאי המבטחת של הרכב הפוגע.

שופטת בית משפט השלום בראשון לציון צבייה גרדשטיין פפקין השתכנעה כי מדובר במקרה הנדון בתאונת דרכים במסגרת השימוש של התובעת ברכבה. לדבריה התובעת לא התרחקה מרכבה אלא צעדה לצדו כדי להוציא את הציור שהיה במושב האחורי בדרכה לחוג ציור אליו נסעה מלכתחילה, וכי היא לא התכוונה להתרחק מרכבה וכוונתה הייתה לסיים את הנסיעה.

השופטת קבעה כי התאונה ארעה בזיקה לשימוש ברכבה של התובעת, בקרבת זמן ובקרבת מקום, וכי התובעת לא הייתה נפגעת אלמלא ביקשה להוציא את הציור מהמושב האחורי של רכבה בצאתה מרכבה. השופטת ציינה כי פעולה זו של הוצאת חפץ מהמושב האחורי ואף מתא המטען כבר הוכרה לא אחת בפסיקה כחלק אינטגרלי מהיציאה מהרכב.

לדברי השופטת נדמה כי לו היה הציור מצוי במושב שליד התובעת ואז היא הייתה יוצאת מרכבה, כלל לא הייתה מתעוררת מחלוקת כי מבטחת השימוש ברכבה היא האחראית לפצות אותה על נזקיה, ובמקרה שלפנינו העובדה שהציור היה מונח במושב האחורי ולא במושב הקדמי והצורך היה להוציאו משם, אינה יכולה לשנות את המסקנה לפיה התאונה ארעה במהלך הירידה ברכב וכחלק אינטגרלי מהשימוש ברכב.

בערעורה על ההחלטה שהוגש לבית המשפט המחוזי בלוד טוענת שומרה כי מבחינת התובעת לא היה במקרה הנדון כל "שימוש" ברכב מאחר והיציאה מהרכב הרי הסתיימה משום שהרכב כבר חנה, המנוע כובה, היא יצאה מרכבה, סגרה את הדלת, ואז צעדה שניים שלושה צעדים כדי להגיע לדלת האחורית, ואז פתחה אותה כדי להוציא משם את הציור, ועל כן ברור כי אין בנמצא שום "שימוש" מוכר ובכל מקרה אם היה "שימוש" הרי שהוא לא נעשה למטרות תחבורה.

לדברי שומרה באמצעות עו"ד זיו מנדלוביץ על פי הדין החל היום פעולת פריקה של חפצים אישיים מהרכב בתום נסיעה אינה מהווה שימוש ברכב מנועי ואף אינה קשורה לשימוש התחבורתי ברכב שלשמו בא לעולם חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לדברי שומרה לפעולת הפריקה אין כל זיקה לשימוש התחבורתי ברכב והיא אינה בגדר תאונת דרכים כהגדרתה בחוק.

שומרה טוענת עוד כי במקרה הנדון פעולת התובעת אינה שימוש למטרות תחבורה משום שאין כל פן תחבורתי בהוצאת הציור מהרכב. בנוסף לא ניתן לראות במעשי התובעת משום יציאה מתמשכת מאחר והיציאה מסתיימת עם עמידתה היציבה מחוץ לרכבה.