בית הדין הארצי לעבודה בירושלים דחה את בקשת הערעור של בית החולים הדסה על החלטת בית הדין האזורי בה נדחתה בקשתה לסילוק על הסף של ההליך שנקטו כלפיו ההסתדרות הרפואית וועדי הרופאים בהדסה בעניין פיטורי רופאים ושל ההליך שנקט המנתח ד"ר הדר מרחב למניעת פיטוריו. זאת לטענת הדסה בשל העדר סמכות עניינית של בית הדין האזורי.
ההסתדרות הרפואית ווועדי הרופאים טענו כי הנהלתה הנוכחית של הדסה מתכחשת בחוסר תום לב להתחייבויות הכלולות במכתבו של המנכ"ל הקודם ד"ר אביגדור קפלן ליו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר ליאוניד אידלמן בטרם אושר הסדר הנושים, ואשר עניינו במנגנון צמצום משרות בסקטור הרופאים.
במכתב האמור נקבע כי המנכ"ל יעביר לוועדי הרופאים את שמותיהם של הרופאים אשר את משרותיהם מבקשת ההנהלה לבטל, וכי לאחר שוועדי הרופאים יעבירו את הערותיהם לרשימה זו, יקבע המנכ"ל את הרשימה הסופית.
עוד נקבע במנגנון האמור כי כל רופא שלא תושג עמו הסכמה לגבי סיום עבודתו יוזמן לשימוע בפני המנכ"ל ופרופ' שאול יציב, וכי במידה והשניים לא יגיעו לידי הסכמה, יובא הנושא להכרעה בפני ד"ר יעקב זילברברג אשר החלטתו תהיה סופית ומחייבת את הצדדים.
בפניית ההסתדרות הרפואית וועדי הרופאים לבית הדין נטען כי הנהלת הדסה מזמנת רופאים לשימועים ולפגישות בנושא פרישה מרצון וסיום העסקה, וכי היא פועלת לפיטורי רופאים שלא בהתאם למנגנון הקבוע במכתבו של קפלן ליו"ר ההסתדרות הרפואית.
בהליך שננקט על ידי ד"ר מרחב נטען על ידו כי ההחלטה על פיטוריו נגועה בשיקולים זרים של הנהלת הדסה והיא נעוצה בהתנכלות כלפיו. הדסה ביקשה לסלק על הסף את שני ההליכים כנגדה בטענה להיעדר סמכות עניינית לבית הדין האזורי לדון בעניינים הנובעים מהסדר הנושים של הדסה.
לדברי הדסה האמור במכתבו של קפלן לד"ר אידלמן אינו מחייב אותה שכן קפלן אינו מוסמך לבדו לעשות הסכמים על דעת עצמו בלבד, וכי המכתב האמור אינו חלק מהסדר הנושים, לא אושר כחלק מפסק הדין שאישר את הסדר הנושים, וממילא לא ניתנה לגביו הסכמת כלל הצדדים להסדר הנושים.
ואולם בית הדין האזורי השתכנע כי טענות הדסה אינן מצדיקות סילוק על הסף של ההליכים שנקטו כלפיה. על החלטה זו הגישה הדסה בקשה למתן רשות ערעור לבית הדין הארצי. הדסה ביקשה בדחיפות את התערבות בית הדין הארצי נוכח המועד האחרון שנקצב על פי הסדר הנושים ליישום הליך צמצום המשרות בסקטור הרופאים (סוף חודש אוקטובר), והמשמעויות הכלכליות הקשות העלולות להיות לאי עמידה בו.
קודם למתן החלטת בית הדין הארצי בבקשת הדסה למתן רשת ערעור נעשה על ידי בית הדין ניסיון להביא את הצדדים לכדי הידברות בנוגע למנגנון צמצום המשרות בסקטור הרופאים, לאחר שבית הדין השתכנע כי ייתכן מתווה אפשרי מוסכם על הצדדים אשר אף החל להתגבש. ואולם בסוף השבוע הודיעו הצדדים לבית הדין כי מגעיהם לא נשאו פרי ולפיכך ביקשה הדסה כי תינתן החלטת בית הדין הארצי בבקשתה.
נשיא בית הדין יגאל פליטמן החליט עתה לדחות את הבקשה לאחר שלדבריו לא השתכנע כי המקרה מצדיק את התערבותו. לדבריו הסרת הצווים הזמניים שניתנו בנסיבות אלו משמעותה תהיה ייתור ההליך המתנהל בפני בית הדין האזורי בסוגיית מנגנון צמצום משרות רופאים מעיקרו.
השופט קבע כי לבית הדין לעבודה נתונה הסמכות העניינית לדון ולהכריע במחלוקת בסוגיית המנגנון הראוי לצמצום משרות של עובדי הדסה. זאת בין היתר לנוכח עקרונות היסוד של משפט העבודה לפיהם לא ייתכן כי המעסיק יחליט לבדו על פיטורי עובדיו באופן שרירותי, וללא קיום הליך פיטורים הוגן כמתחייב במקום עבודה מאורגן על פי עקרונות המשפט הקיבוצי, לרבות שיתוף ארגון העובדים היציג בהליך.
לדברי השופט דברים אלה נכונים ביתר שאת לגבי הבקשה של ד"ר מרחב למניעת פיטוריו, וכי נושא זה נתון ללא ספק לסמכותו העניינית של בית הדין האזורי לעבודה.
לסיכום הדגיש השופט כי קבלת בקשת ההסתדרות למתן רשות ערעור תהיה למעשה ביטול ההליך המתנהל בבית הדין האזורי, ועיכוב משמעותי עד מאוד בבירור המחלוקות בין הצדדים לגבי מנגנון ביצוע הצמצומים במשרות סקטור הרופאים.
השופט שב וקרא לצדדים להמשיך בהידברות ביניהם בהתאם למתווה שהחל להתגבש בימים האחרונים וציין כי הדרך הראויה לפתרון המחלוקת האמתית בין הצדדים הינה דרך ההידברות ושיתוף הפעולה ולא דרך ההכרעה השיפוטית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה