ועדת מומחים קבעה: להפסיק ניתוחים לקיצור קיבה בבית החולים וולפסון

ועדת מומחים שהקים משרד הבריאות, ממליצה להפסיק לאלתר את הניתוחים לקיצור קיבה המתבצעים בבית החולים וולפסון.

יחד עם זאת קובעת הוועדה, כי פעולות הרופאים "אינן בגדר רשלנות". ההמלצה ניתנה, לאחר שארבע נשים - שביקשו לעבור ניתוח שיסייע להן בהורדת משקלן, מתו לאחר שבוצע בהן ניתוח קיצור קיבה. משרד הבריאות מסר רשמית את מסקנות הוועדה, לאור העניין הציבורי בנושא זה.

ועדת הבדיקה בחנה שורה של מקרים, ובמיוחד את האירועים והטיפולים הרפואיים שקיבלו ארבע נשים: שירי פירסטנברג (ז"ל), רחל מנסדורף (ז"ל), מרים אהרונשטם (ז"ל) וג''ורג'ט לוי (ז"ל). ארבע הנשים מתו, בעקבות סיבוכים בניתוח שעברו בוולפסון, במחלקה בראשה עומד פרופ' הרוזי.

חברי הוועדה - פרופ' מ. גוטמן (יו"ר), פרופ' מ. רבאו ופרופ' פ. זינגר, קובעים בחוות דעתם, כי קיים שוני משמעותי בין החולות וכן בין הניתוחים שבוצעו. "הניתוח החדשני של מעקף לפרוסקופי בוצע אצל חולה אחת בלבד, חולה אחרת עברה ניתוח מעקף 'מתוח', בחולה שלישית בוצע ניתוח לפרוסקופי של הנחת טבעת מתכווננת (LAGB) ואילו הניתוח הרביעי היה ניתוח דחוף של תיקון ניתוח קודם והנחת טבעת מתכווננת. לאור נתונים אלה, אין להסיק מסקנה גורפת לגבי גורם משותף ישיר שהביא לצבר מקרי הפטירה המצער לכשלעצמו, לרבות בנוגע לשיטת הניתוח או ליכולת הניתוחית, ואין לוועדה ספק שהיתה כאן מידה של אקראיות".

הוועדה קובעת, כי במחלקה בוולפסון הונהגה רמת תיעוד רפואי נמוכה ולעיתים תיעוד חסר. גם שיקולי המנתח לא תועדו, ולא נרשם מה הוסבר לחולות לגבי סיכוני הניתוח. "אנו חושבים שנקודה זו בעייתית בכלל, וכאשר מבצעים פרויקט חדש יחסית יש להקפיד בנקודה זו באופן מיוחד".

עוד מתוך דוח הוועדה (ציטוט):

הוועדה נתנה את דעתה רבות לנושא כשירות המנתחים. פרויקט הניתוחים להשמת יתר במחלקה כירורגית ב' מתחיל בניסיונו הרב של פרופ' חרוזי בביצוע ניתוחים אלו ובטיפול בהשמנת יתר.

אין ספק שהוא מראשוני ובכירי הכירורגים המטפלים בהשמנת יתר במחלה זו. פרופ' חרוזי גם ביצע מספר רב של ניתוחים חוזרים, וכן מספר רב של מעקפי קיבה בוריאציות השונות שהניתוח הזה עבר ב-20 השנים האחרונות.

פרופ' חרוזי הביא את הידע למחלקתו והקנה אותם לרופאים הצעירים יותר ובעיקר, על-פי עדותו, לד"ר סוסמליאן. גם בהיבט הלפרוסקופי ניתן לומר שלמחלקה ניסיון עשיר במגוון ניתוחים לפרוסקופים. פרופ' חרוזי עכצמו וגם ד"ר סוסמליאן צברו ניסיון רב בכירוגיה לפרוסקופית.

ביצוע ניתוחי המעקף הלפרוסקופים מורכב יותר. ד"ר סוסמליאן עבר השתלמות קצרה בחו"ל, והחל את הניתוחים עם שובו. פרופ' חרוזי שעמד לפני פרישה עת נותחו החולות הנ"ל, מספר בעדותו שהוא החליט להפקיד בידיו של סוסמליאן עליו הוא סומך ללא סייג, את ביצוע הניתוחים.

בתשובה לשאלה מדוע לא בוצעו הניתוחים הראשונים בחולים אשר לא עברו ניתוחים קודמים, נאמר שלא היו כאלה והמועמדים היחידים לניתוח היו כאלה שכן עברו ניתוחים קודמים. אנחנו סוברים שהיה מקום להתקדמות זהירה ואיטית יותר ולהתעקש על איתור חולים ללא ניתוחים קודמים בעבר, המתאימים יותר להרצה של טכניקה ניתוחית נלמדת.

למרות העובדה שפרופ' חרוזי סומך על ד"ר סוסמליאן בצורה מלאה, נראה כי היה מקום ליותר מעורבות מצידו בניתוחים הראשונים. אנחנו גם התרשמנו שלפחות לחלק מהחולים (רחל מנסדורף ז"ל, למשל) היתה ציפיה לגיטימית שפרופ' חרוזי אכן יבצע את הניתוח. מאחר והתכנית היתה בראשיתה, יתכן שגם ההסבר לחולים היה צריך להיות מפורט יותר ולהגדיר טוב יותר את הסיכון.

ד"ר סוסמליאן הראה לוועדה את תרגום סופס ההסבר מבית החולים בארה"ב של השתלם, המציין אחוזי התמותה והסיבוכים המקובלים שם, לאחר ביצוע עשרות רבות של ניתוחים, וסיום "עקומת הלמידה". למותר לציין שאין מתאם בין הסיבוכים הצפויים במקום ותיק לחדש.

המלצות ומסקנות הוועדה

ניתוחים לטיפול בהשמנת יותר שונים מהותית מניתוחים אחרים מבחינת ההתוויה לניתוח והחלופות שיש לחולה. לכן קשה להשוות ניתוח להשמנת יתר עם ניתוח לטיפול בסרטן למשל. לכן יש לנקוט במשנה זהירות והקפדה בבחירת החולים וכן בהכשרת הצוות לביצוע הניתוחים. יתכן שיש מקום לקווים מנחים שיכתבו על-ידי מומחים בנושא.

הוועדה סבורה שראוי לעצור את ניתוחי מעקף הקיבה הלפרוסקופיים בבית חולים וולפסון בשלב זה. אם יחליט מנהל המחלקה להמשיך בביצוע הניתוחים הללו יש להתקדם בזהירות, תוך סלקציה קפדנית של חולים מתאימים והשגחה צמודה של מנהל המחלקה.

אנחנו ממליצים על הקמת צוות או פורום לדיון במקרים מסובכים של חולים הזקוקים לניתוחים כדי להגיע להחלטות מאוזנות יותר לגבי אינדוקציה ובחירת הניתוח. יש לשפר את התיעוד הרפואי ולהוסיף בהרחבה את שיקולי הצוות.