בישראל, כחמישית מהלומדים לתואר שלישי למדו מדעי החיים. זהו שיעור גבוה יחסית למדינות אחרות החברות ב-OECD, ליתר דיוק כפול מהשיעור הממוצע במדינות ה-OECD- כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (יום א', 26.10.15) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית.
מהנתונים עולה כי בשנת תשע"ד כמעט מחצית מהסטודנטים בשנה הראשונה לתואר ראשון למדו מדעי הרוח ומדעי החברה (47.1% ביחד). בהשוואה לשנת תש"ס שיעורם של הסטודנטים למדעי הרוח גבוה יותר - כמעט שליש מהסטודנטים בשנה הראשונה לתואר ראשון למדו תחום זה (30.9%) וחמישית מהם למדו מדעי החברה (19.6%). בתשע"ד, התחום הנפוץ ביותר בקרב סטודנטים לתואר שני היה מדעי הרוח (30.4%), ולאחריו עסקים ומדעי הניהול (19.9%).
תשע"ג-תשע"ד: ירידה משמעותית במספר הסטודנטים
למרות שאוכלוסיית הסטודנטים עלתה באופן משמעותי לאורך העשורים האחרונים, בין תשע"ג (2012/13) לתשע"ד היו עליות מתונות במספר הסטודנטים, בכל התארים. בין השנים האלה, מספר הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-1.0%, ומספר הסטודנטים לתואר שני נותר כמעט יציב עם עלייה של 0.4% בלבד וכך גם מספר הסטודנטים לתואר שלישי (עלייה מתונה של 0.6% בלבד).
לעומת זאת, בין השנים האלה הייתה ירידה משמעותית במספר הסטודנטים בשנה הראשונה לתואר ראשון אשר למדו באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך. בין תשע"ג לתשע"ד מספרם ירד מ-60.1 ל-56.8 אלף סטודנטים (ירידה של 5.6%).
אחד מכל 50 סטודנטים ילמד לקראת תואר שלישי
מבין 264.7 אלף סטודנטים שלמדו בשנת תשע"ד באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך, 74.7% (197.8 אלף) למדו לקראת תואר ראשון, 20.7% (54.7 אלף) למדו לקראת תואר שני, 4% (כ-10.7 אלף) למדו לקראת תואר שלישי והיתר למדו לקראת תעודה אקדמית (כגון: תעודת הוראה, תעודה בתרגום).
כ-60% מצעירי ישראל (בגילי 24-22), צפויים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, בדומה לממוצע מדינות ה-OECD. אך רק אחד מכל 50 סטודנטים הלומדים כיום במוסדות להשכלה גבוהה צפוי ללמוד לקראת תואר שלישי (2.0% מהסטודנטים), לעומת 3.0% במדינות ה-OECD (שיעור ממוצע) ויותר מ-5.0% בשווייץ.
רוב נשי באקדמיה
57.6% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשע"ד במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים, והן היוו רוב בכל התארים: 56.9% מהלומדים לקראת תואר ראשון, 60.7% מהלומדים לקראת תואר שני, 52.6% מהלומדים לקראת תואר שלישי, ו-77.5% מהלומדים לקראת תעודה אקדמית.
מבין 264.7 אלף הסטודנטים שלמדו בשנת תשע"ד באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך, 12.5% היו ערבים (32.6 אלף סטודנטים). לשם השוואה, בשנה הקודמת (תשע"ג), שיעור הערבים היה 11.8% ובשנת תש"ס שיעורם היה 8.4%. בתשע"ד, חלקם היחסי של הערבים היה גדול יותר בקרב סטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון ולתעודה אקדמית (13.5% ו-19.4%, בהתאמה), מאשר בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים (10.1% בתואר שני, ו-5.4% בתואר שלישי).
החרדים מתמקדים בלימודי החינוך וההוראה
בשנת תשע"ד למדו לתואר ראשון 8.3 אלף סטודנטים חרדים לעומת 7.3 אלף בתשע"ג. בתשע"ד, 5.6 אלף מהם היו נשים.
בקרב הסטודנטים החרדים, 1.3 אלף למדו באוניברסיטאות, 1.2 אלף למדו באוניברסיטה הפתוחה, 3.8 אלף למדו במכללות האקדמיות ו-2.0 אלף למדו במכללות האקדמיות לחינוך.
הסטודנטים החרדים התמקדו בעיקר בלימודים בתחום החינוך וההכשרה להוראה (26.4% מהם למדו תחום זה, לעומת 14.0% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון), בתחום העסקים ומדעי הניהול (17.2% לעומת 9.4%, בהתאמה) וכן תחום מדעי החברה (16.7% לעומת 29.6% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון; בתחום זה המקצועות הנלמדים ביותר היו עבודה סוציאלית, ב"א רב-תחומי ותקשורת).
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה