אין אלטרנטיבה? מרצ מציגה תקציב חלופי ל-2015

סיעת מרצ הציגה (יום ד', 22.10.2014) תוכנית כלכלית אלטרנטיבית להצעת הממשלה לשנת 2015. התוכנית כוללת צעדים שנועדו להתמודד עם בעיית הפערים החברתיים וממדי העוני, שחיקת מעמד הביניים, יוקר המחיה, מצוקת הדיור, והצורך בשירותי בריאות, חינוך, תחבורה ורווחה משופרים ורחבים יותר.

התוכנית הכלכלית של מרצ מבוססת על יצירת מקורות תקציביים הנשענים על צעדי מיסוי המופנים אל בעלי הכנסות גבוהות במיוחד, בעלי הון וחברות ענק וצמצום ההוצאה על ביטחון והתנחלויות. צעדים אלו מאפשרים לייצר בסיס תקציבי רחב ללא פגיעה נוספת במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות.

ההכנסות הנוספות לקופת המדינה במסגרת תוכנית זו עומדות בגובה של 28.5 מיליארד שקל, וההוצאות עומדות על סכום זהה. בנוסף, כולל התקציב ביטול כלל ההוצאה ושמירה על תקרת הגירעון ותוואי הגירעון הפוחת.

פרק ההוצאות בתקציב האלטרנטיבי של מרצ כולל ביטול כלל ההוצאה הציבורית תוך שמירה על תקרת הגירעון ותוואי הגירעון הפוחת. צעד זה יאפשר למנוע שחיקה של השירותים הציבוריים ביחס לגודל האוכלוסייה, ולשמר את איכותם. במקביל, שמירה על תקרת הגירעון תאפשר להגדיל את ההוצאה הציבורית ללא פגיעה ביחס החוב-תוצר.

עוד מציעה מרצ בסעיף ההוצאות "הרחבה רוחבית" בתקציבי משרדי הממשלה הכוללת החזרת הסכומים שקוצצו ב-2014 לאחר מבצע "צוק איתן" . סעיף זה נועד לחזק את משרדי הממשלה והשירות הציבורי ויכולותיהם לספק שירותים איכותיים לאזרח (הוצאה צפויה לפי סעיף זה: 1.9 מיליארד ש"ח).

התוכנית האלטרנטיבית מציעה להוסיף ליעדי המדיניות הכלכלית ולתקציב המדינה מדדים כמותיים נוספים המתייחסים לפערים כלכליים (מדד ג'יני) ולמצב העשירונים התחתונים (מדד תחולת העוני ובחינת עומק העוני(. מדדים אלה יחייבו את מתכנני המדיניות הכלכלית לקחת בחשבון את השפעת המדיניות על מצבה של האוכלוסייה.

בסעיף ההכנסות, מתייחסת מרצ באופן מרכזי לתקציב הביטחון. התקציב האלטרנטיבי קובע כי "על-רקע מצב החרום החברתי והכלכלי בישראל והצורך בהפניית תקציבים לשירותים חברתיים ולהקלת יוקר המחיה, התוספת העצומה לתקציב הביטחון אינה משקפת צורך אמיתי של המערכת, אלא חוסר אחריות כלכלי וחברתי של ממשלת ישראל". התקציב מציע לבטל את התוספת לתקציב הביטחון (כ-6 מיליארד ש"ח) ולהנחות את משרדי הביטחון והאוצר לחזור למתווה וועדת ברודט. בנוסף, ממליצים במרצ לבטל את המנגנון המאפשר לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון להעביר כספים לתקציב זה במהלך השנה. באופן זה תקציב הביטחון ייקבע בתחילת שנה ותוספת ביטחונית במהלך השנה תאושר אך ורק במקרי צורך ביטחוני חריג (כ-5 מיליארד שקל). כמו-כן, מוצע ליישם את הצעת החוק של מרצ לתיקון חוק יסודות התקציב, המבקשת לקבוע שהשינויים אותם ניתן יהיה לבצע בסעיפי התקציב יוגבלו ל-50% לכל סעיף מהתקציב המקורי שאושר בתחילת השנה ולחייב אישור מליאה על שינויים בשיעור גבוה מזה.

סעיף מיוחד מתייחס גם להעברות להתנחלויות. סעיף זה נועד לתקן את המצב בו היישובים מעבר לקו הירוק זוכים למימון יתר, בכל התחומים, לעומת יישובים מקבילים בתוך הקו הירוק, ובמיוחד ביחס ליישובים באזורי פריפרייה. הצעדים המוצעים: ביטול תיקצוב היתר והפחתת המענקים ליישובים שמעבר לקו הירוק וביטול המנגנון המאפשר העברת הכספים במהלך השנה ל"חטיבה להתיישבות", הזרוע הביצועית לבנייה בהתנחלויות, מעבר לתקציב הרגיל (הכנסה/חסכון צפויים: כ-1.5 מיליארד ש"ח).

בהתייחס לכלל שוק הדיור, מציעה מרצ את עצירת חוק "מע"מ אפס" המטפל במרכיב המחיר בלבד בהיצע הדירות בשוק "תוך הפליית חלקים נרחבים באוכלוסייה" (כ-2.5 מיליארד שקל על-פי הערכות משרד האוצר); השתת מס שנתי, בשיעור 1% מערך הדירה, על דירות "רפאים" שעומדות ריקות מעל חצי שנה (הכנסה צפויה: כ-800 מיליון ש"ח לפי כמות הדירות המוערכת).

"אפשר לעמוד בגירעון בלי לפגוע בעניים ובמעמד הביניים"

גלאון מוסיפה: "ברור לכל שהתקציב של נתניהו ולפיד הוא מצג שווא אשר ישאיר את הממשלה הבאה בגירעון. זהו תקציב שמבוסס על מערך הוצאות והכנסות שאינו ריאלי, עם מספרים שאינם מסתדרים. אין ספק שלמרות הגדלת מסגרת הגירעון, העלייה בהוצאות בפועל לא תהיה מאוזנת ולכן תחייב העמקה נוספת של הגירעון במהלך השנה או העלאת מיסים על-מנת לממן את הוצאות הביטחון המופרזות. התוכנית שמרצ מציעה היא תוכנית מאוזנת וראויה ואני קוראת לממשלה לאמץ אותה".