היהלומן לשעבר אלברט סבג הגיש (20.10.14) תביעה בסך 28 מיליון שקל נגד בנק דיסקונט, בטענה שהוא אשר גרם לקריסתו הכלכלית בכך שעשה כבתוך שלו בתוכניות החיסכון של סבג והעלים ממנו סכומים ניכרים.
בתביעה נאמר, כי סבג, אשר משלהי שנות ה-70 היה יהלומן שצבר הון גדול ועימו נכסים שונים, ניהל חשבונות בנק וקיבל שירותים בנקאיים מדיסקונט, בו ניהל חשבון נקוב יהלומים (חנ"י) וחשבונות חיסכון בסניף בורסת היהלומים.
ביום הולדתן של בנותיו התאומות במאי 1978, פתח התובע בבנק שני חשבונות חיסכון אליהם העביר בהוראת קבע חודשית 2,000 דולרים מחשבון החנ"י שלו. בשנת 1982 התגלע סכסוך בין התובע לבנק, ובין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים במשך 15 שנים. בסופם נמכרו היהלומים שהופקדו בחשבון חנ"י וכן נכסי התובע, לרבות ביתו בסביון ומשרדיו באמצעות כונס הנכסים מטעם הבנק, וזאת לשם כיסוי חובותיו לבנק בהיקף של 3 מיליון דולר.
התובע אומר כי חשבונות החיסכון לא נמנו על נכסיו שמומשו לשם כיסוי חובותיו לבנק והיו אמורים להיוותר על-כנם. אולם שנים רבות לאחר מכן גילה, כי הכספים הרבים שנצברו בחשבונות החיסכון נעלמו כלא היו. הבנק טען, אומר סבג, כי המסמכים בנוגע לחשבונות אלו בוערו ואין באפשרותו לדעת מה עלה בגורלם.
בתביעה נאמר, כי רק בסמוך למועד הגשתה מסר הבנק, כי איתר מסמכים מהם למד שכספו נעלם כליל. לדבריו, הבנק חילט לעצמו את הכספים שלא כדין והתעלם מדרישתו לפצות אותו. התובע טוען, באמצעות עו"ד רויטל ספיר, כי לו עשה שימוש בכספים שנצבר לזכותו בחשבונות החיסכון, היה מתייתר לכל הפחות הצורך במכירת ביתו והוא לא היה מנושל מכל נכסיו, ובכך היה הבנק מסייע בהקטנת הנזקים שנגרמו לו.
התובע מציין, כי במהלך התקופה הרלוונטית הועלו חשדות נגד הסניף ומנהלו בדבר אי-סדרים ופעילות שונות שאינן מתיישבות עם ניהול תקין, אשר נחקרו על-ידי המשטרה והביאו למעצרו של מנהל הסניף. טרם הוגש כתב הגנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה