( 07-10-14) מקרה מוות מזעזע של חולה בן 65 במהלך אשפוזו בבית החולים איכילוב נחשף בתביעת נזקי גוף בגין רשלנות רפואית שהוגשה על ידי ילדיו כנגד בית החולים.
בכתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב נאמר כי המנוח חיים סיני אלמן ואב לשלושה ילדים אשר סבל מאוטם שריר הלב אושפז בראשית חודש דצמבר 2011 במחלקת טיפול נמרץ לב באיכילוב, בוצע בו בהצלחה ניתוח מעקפים והוא הועבר למחלקה הכירורגית לב-חזה.
במהלך ההתאוששות של המנוח מהניתוח ועל מנת לשמור על תפקוד כלייתי נאות ולמנוע עומס יתר על הלב, הוחל בסדרת טיפולי המופילטרציה באמצעות מכונת "פריזמה" לשם פינוי רעלנים ועודפי נוזלים מהגוף. הטיפולים הועילו מאוד למנוח ותפקודי הכליות שלו השתפרו כמו גם התפקוד הלבבי.
ביום ה-5 בינואר 2012 נאמר בתביעה, נזקק שוב המנוח לטיפול בפריזמה אולם הפעם האחות שחיברה אותו למכשיר והשגיחה על פעילותו- לא הייתה מנוסה לעשות כן ואף נעדרה לה הרשאה להפעלת המכשיר.
האחות הבלתי מיומנת תפעלה את המכשיר בצורה שגויה ובשל כך דמו של המנוח שנשאב מגופו במקום לחזור אליו נשפך מחוץ לגופו בתוך צנרת ניקוז הפסולת. בשלב מסוים הבחינה האחות ב"תקלה" וזיהתה כי הדם זורם בתוך שקיות הניקוז, ואולם היא לא ידעה כיצד להתמודד עם התקלה החמורה, ופנתה לאנשי הצוות האחרים בבקשת עזרה, אולם לא זכתה לסיוע מאחר וגם אנשי הצוות התגלו כחסרי ידיעה כיצד להתמודד עם האירוע.
האחות הבינה כי לא תצמח לה עזרה מאנשי הצוות, ולאחר שהבחינה כי לחץ דמו של המנוח צונח במהירות למצב מסכן חיים של ממש, היא הזעיקה את רופא המחלקה על מנת שיסייע לה להתמודד עם האסון המתרחש לנגד עיניה, אך גם הוא כמו שאר אנשי הצוות לא ידע לסייע לה.
בתביעה נאמר כי עקב איבוד מאסיבי של דם המנוח נכנס למצב של הלם תת נפחי ואיבד את הכרתו. הצוות החל לבצע בו פעולות החייאה, לתת לו נוזלים ומנות דם ללא הפסק, ואולם היה זה בלתי יעיל שכן איבוד הדם המשיך כל העת במקביל מבלי שאיש מאנשי הצוות יפסיק את התקלה, והדם המשיך לזרום מחוץ לגופו למערכת הניקוז, דבר שהחמיר את מצבו של המנוח עוד יותר.
רק אחות שהגיעה בהחלפת המשמרות השכילה להבין כי יש להפסיק את פעילותה של המכונה ולפרק את חיבוריה. ואולם הייתה זו פעולה מאוחרת מדי, שכן ההמוגלובין של המנוח ירד מ-11 ל-4.8 דהיינו שני שליש מדמו נשאב מחוץ לגופו, לחץ דמו צנח לערכים קיצוניים ביותר והופיעו הפרעות קצב לב בלתי נשלטות.
בתביעה נאמר כי מתן תרופות ואלקטרוליטים, הזלפות של מנות דם, ואף מכות חשמל לא הועילו כלל , וכתוצאה מאיבוד הדם המאסיבי ובלתי הפיך כשלה ההחייאה, ולאחר שעות של סבל וייסורים נפטר המנוח.
לטענת ילדיו הם האמינו וסמכו על מטפלי אביהם ולא תיארו לעצמם כי ייאלצו להיפרד מאביהם בשל רשלנות כה חמורה של בית החולים ועובדיו. בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעים פיצויים בגין קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל, ואובדן הנאות חיים של אביהם שהיה צפוי להזדקן בנחת בחיק משפחתו המורחבת, ואולם תכניותיו נגדעו בשל רשלנות בית החולים כשהוא סובל מייסורים קשים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה