משמעות ההסכם: קק"ל תהפוך ליזם עסקי

הקרן הקיימת תהפוך, מ-1 בינואר, ליזם עסקי בתחומי נדל"ן, תשתית ובניה - כך עולה מנוסח חלטת הממשלה בעניין זה, האמורה להתקבל (יום ג', 7.10.14) במסגרת אישור הצעת תקציב המדינה לשנת 2015.

הממשלה תגיש לכנסת תיקון לחוק הקרן הקיימת, שיחייב אותה להעביר לסעיף נפרד בתקציב המדינה 65% מהכנסותיה ממכירת קרקעות, סכום הנאמד בשנה הבאה במיליארד שקל. הכספים מיועדים לכאורה לסלילת כבישים, תחבורה ציבורית, עבודות פיתוח, בנית בתי ספר ועוד.

"תבצע את העבודות בעצמה"

המשמעות הפשוטה: קק"ל תעביר, למשל, לתקציב המדינה 350 מיליון שקל, שיועברו למשרד התחבורה למימון סלילת כבישים. אך כיון שנקבע שהיא עצמה תעשה את העבודות, היא תהפוך לשותף של מע"ץ בסלילת כבישים בינעירוניים.

על-פי אותה דוגמה, תדאג קק"ל לעבודות פיתוח לקראת בניית שכונות מגורים, והיא שתחליט כנראה היכן יעשו עבודות אלו ובאיזה היקף. קק"ל גם תבנה בתי ספר, תפתח או תנהל תאגידי מים ועוד.

אולי גם תיתן סובסידיה לאגד?

זאת ועוד: אם הממשלה או משרד האוצר ירצו להעביר כספים מסעיף לסעיף, יהיה עליהם לקבל את הסכמת קק"ל, ולא, כמקובל, את הסכמת ועדת הכספים של הכנסת. למשל, אם ירצו להפחית 50 מיליון שקל מתקציב סלילת הכבישים, ולהעבירו למימון הוצאות פיתוח, יהיה עליהם לקבל את הסכמתה של הקרן הקיימת.

על פניו, סעיפים אלו בהסכם נראים הגיוניים: הכסף הרי הוא של הקרן הקיימת, ולכן זכותה לעשות בו כרצונה, במסגרת מה שיקבע בחוק.