"היו ידיעות מקדימות לפני המלחמה"

קצין בכיר באגף המודיעין של צה"ל בימי מלחמת יום הכיפורים העיד בפני ועדת אגרנט כי בידי צה"ל היו ערב המלחמה מספיק ידיעות שהתריעו על כוונת צבא מצרים וצבא סוריה לתקוף. כך עולה מעדויות בפני הוועדה שהותרו לפרסום (יום א', 5.10.14) לרגל 41 שנים למלחמה.

מדובר בעדותו של אלוף משנה יואל בן פורת, שהיה מפקד יחידת המודיעין 848 שעסקה באיסוף מודיעין אלקטרוני (סיגינט).

"ביום הכיפורים אנחנו הותקפנו על-ידי מצרים וסוריה. התחילה המלחמה בפועל. בשטח - זו הייתה כמעט התקפת פתע", ציין והשווה בין ההפתעה הזאת למתקפה היפנית על פרל הרבור במלחמת העולם השנייה.

"המשותף להם [לשני מקרי ההתקפה, א.ו.], שבכל המקרים היו ידיעות, אך לא הגיעו לידי ביטוי, לא השיגו את האפקט שלהם. לצערי, במדינת ישראל זה אותו המצב. לפי דעתי, היו ידיעות מספיקות בכמות ובאיכות, כדי להעניק לצה"ל התראה במועד. לא הייתה סיבה מוצדקת ולא הייתה לפי דעתי הצדקה שנופתע".

בן פורת ציין כדוגמאות לידיעות המוקדמות אודות היערכות צבאות האויב ידיעות שהגיעו אודות פעילות חורגת של צבא מצרים באזור סיני, שלא התיישבו לדבריו עם התפישה כי מדובר בתרגיל.

עוד ציין שיחה שקיים על-אודות חששותיו עם ראש אגף המודיעין דאז, אלי זעירא, ובה ציין זעירא כי על-פי הערכת המחקר - גם האירועים החריגים הללו שייכים לתרגיל השנתי של צבא מצרים. בן פורת ציין בפני ועדת החקירה הממלכתית כי השיב לזעירא שהוא חתום אצלו על התראה. "אני מקבל את הערכת המחקר לגבי מצרים שזה תרגיל, אבל לאפשרות שזו טעות - היות שאני מרגיש את כל נטל האחריות עלי בנושא ההתראה - אני מבקש ממך רשות לגייס 100 עד 150 אנשי מילואים כדי לשפר את הכיסוי ההתראתי ובמגמה להזים ולאמת, שאמנם זה תרגיל", ציין.

על-פי עדותו של בן פורת, זעירא סירב לאשר את גיוס אנשי המילואים של אגף המודיעין. לטענתו, ציין בפניו ראש אמ"ן כי תפקיד המודיעין לשמור על עצבי המדינה ולא לזעזע את החברה ואת המשק. "אני לא מרשה לך לחשוב אפילו על גיוס רבע בן אדם, רבע איש מילואים", ציטט את זעירא בפני הוועדה.

עוד התייחס להפעלת אמצעי מודיעין מיוחדים שהוטמנו במצרים ולפניה מפורשת שלו לזעירא להפעלתם. חלקים גדולים מפרוטוקול הוועדה הנוגעים לנושא זה מצונזרים מטעמי בטחון המדינה.

צילום: זעירא. דבק בקונספציה המוטעית [צילום: פלאש 90]