אלמנת שריה עופר תובעת החזר השקעותיהם בחוות ברוש הבקעה

( 02-10-14) מוניק עופר הגישה לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה להשיב לה את הכספים אותם השקיעו היא ובעלה המנוח שריה עופר בחוות ברוש הבקעה שבבקעת הרדן בה נרצח לפני כשנה בפעולת טרור.

בתביעה נאמר כי התובעת ובעלה( אחיינם של יולי וסמי עופר המנוחים)שסיים שירותו בצה"ל בדרגת אלוף משנה כמפקד חטיבת עזה, ייסדו חווה חקלאית תיירותית בברוש הבקעה והתקשרו עם המועצה האזורית בקעת הירדן מינואר 98 בהסכם מסודר כיזמים. לדבריה היא ובעלה ירדו ליישב את הבקעה כציונים בשליחות המדינה.

מוניק עופר מציינת כי שר הביטחון דאז יצחק מרדכי ותת אלוף יהודה דובדבני ביקשו מהם ליישב את המקום כנקודה ביטחונית לחיזוק ארץ ישראל וההתיישבות בבקעה. מוניק טוענת כ היא ובעלה המנוח השקיעו את כל כספם וחייהם במקום ללא שום סיוע מאף אחד, וכי עקב קשיים כלכליים נקלע בעלה לפשיטת רגל.

לטענתה לאור חוק יחסי ממון והחיים המשותפים בינה לבין שריה עופר היא זכאית להחזר מחצית מסכום ההשקעה בחווה שנוהלה במשותף על ידה ועל ידי בעלה המנוח במשך כ-15 שנים ואשר בה ראו כמקום מגוריהם.

להערכת התובעת היקף ההשקעות שלה ושל בעלה בחווה שכללה בין היתר 10 צימרים ויקב נאמד בכ-10 מיליון שקלים, זאת בנוסף לסכום התחלתי של 256,000 דולרים, וכי זכותה לתבוע סכום זה מחברת עופרי הירדן ממושב תומר שבבקעת הירדן.

לטענתה חברה זו שהוקמה על ידי הצדדים להסכם לשם ניהול החווה וביולי 2007 אף פורקה על ידי בעלי המניות, ורק לאחרונה לאחר רצח בעלה החליטה לשתף פעולה בתיק פשיטת הרגל לחובות בעלה ולנסות לגרוף לכיסה כספים למרות שלא השקיעה שקל לא בהקמת ולא באחזקת החווה.

התובעת מציינת כי בהתאם להסכם מינואר 98 המועצה האזורית ובני הזוג עופר הם היחידים שהשקיעו בחווה במקום והינם השותפים היחידים.

לתביעה צורפה הערכת שמאי ראשונית בנוגע לשווי החווה זאת לדברי התובעת עד לקבלת המסמכים הנדרשים על ידה מחברת עופרי הירדן והכוללים את דו"חות השקעות בחווה, ואשר רק לאחר מכן יוגדר סכום התביעה המדויק.