נדחו תביעות בזק נגד מקפת ב-207 מלש"ח

שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, מיכל לויט, דחתה (22.9.14) שתי תביעות בסכום כולל של 207 מיליון שקל שהגישה בזק נגד קרן מקפת (הוותיקה).

בזק תבעה 128 מיליון שקל, בטענה שמקפת גבתה ממנה סכומים עודפים תוך הפרת ההסכם בנוגע לחישוב עלויות פרישה מוקדמת של 2,300 מעובדיה. 79 מיליון שקל נוספים נתבעו בטענה לחיובי יתר לכיסוי מענק שנים עודפות, גידול שכר והצמדת השכר למדד. מקפת טענה, כי פעלה בהתאם להסכמים וכי הממונה על שוק ההון פיקח עליה ואישר את הסכומים שגבתה.

בלב המחלוקת עמד מכתב הבנות שנחתם בשעות לפנות הבוקר של 21.4.96, בסיומו של מו"מ ארוך בין מקפת לבזק על תנאי הפנסיה של העובדים. לפני הסכם זה, חייבה מקפת את בזק בגין פרישות מוקדמות על-פי מסלול הפנסיה שבחר כל עובד. לאחר ההסכם חייבה מקפת את בזק בכל המקרים לפי המסלול הנותן את הפנסיה הגבוהה ביותר.

לויט קובעת, כי שיטת החישוב שהציגה מקפת היא ההגיונית והסבירה, הן מהצד המשפטי והן מהצד הכלכלי. דרישתה של בזק, להמשיך ולחייב אותה לפי המסלול שבחר בפועל כל פורש, אך לזכות אותה תמיד לפי המסלול הנותן את הפנסיה הגבוהה יותר - היא חסרת היגיון כלכלי ואקטוארי. שיטה זו, אומרת לויט, עלולה ליצור מצב בו בזק תזוכה בידי מקפת בסכום גדול יותר מזה שישולם לעובד שפרש בפרישה מוקדמת.

עוד מציינת לויט, כי הממונה על שוק ההון אישר למקפת לפעול כפי שפעלה, וכי בזק ידעה לכל המאוחר מסוף 1997 שכך פועלת מקפת. "טענת בזק לפיה מקפת התכוונה לפעול בניגוד להסכמות שהושגו וסברה שתוכל לעשות כן במשך שנים מבלי שהדבר יתגלה לבזק, על שלל יועציה, אינה סבירה", מעירה לויט. מקפת פעלה בשקיפות מול בזק, העבירה לה מסמכים, ובזק אף פיקחה בצורה פעילה על קרן הפנסיה.

בדחותה את התביעה השנייה אומרת לויט, כי בזק לא הוכיחה שיש מקור הסכמי כלשהו התומך בפרשנותה לגבי חישוב מענק שנים עודפות ולגבי גידול השכר. יישום גישתה של בזק לגבי הפרשי הגדלת שכר היה מחייב לחרוג מהנוסחאות עליהן הסכימו הצדדים, היא מוסיפה.

בזק חויבה בתשלום הוצאות בסך 135,000 שקל. נציגי הציבור רמי גמליאל והדסה שליסל הסכימו עם לויט. את בזק ייצגו עוה"ד תמר גולן וגלית גולן-רתם, ואת מקפת - עוה"ד אשר חלד, אלישע שור, ירון לסטרל וצבי לב.