חברת עמידר מכרה שבע דירות שהיו בבעלותה בשליש מחיר לידי עמותה שקשורה לעברייני שכונת האולפנה בבית אל. מדובר בשבע דירות שנמכרו לעמותת 'סוכת עובדיה' המופעלת בידי אנשי הישיבה הגבוהה בבית אל במחיר של 250,418 שקל לדירה. בין הדירות הללו - שנמכרו במחיר זהה - ארבע דירות בנות 78 מ"ר ושלוש דירות בנות 100 מ"ר.
זאת, בזמן שעל-פי נתוני מכירת הדירות בבית אל בשנת 2013 [המופיעים באתר מדלן] עמד מחירה של דירת 100 מ"ר בעלת 4 חדרים על סכום של כ-730,000 שקל.
דוח עמותת סוכת עובדיה לשנת 2013, אשר אושר בידי העמותה בסוף יוני 2014, כולל סעיף של 'פירוט עסקות במקרקעין בשנת הדין וחשבון'. בסעיף זה מופרטות שתי עסקות: האחת - לרכישת ארבע דירות תמורת 1,001,672 שקלים.
על-פי הדוח, הדירות המדוברות נמצאות בגוש 63574, בחלקה 3040 ובתת חלקה 12. השנייה - לרכישת שלוש דירות תמורת סכום של 751,254 שקלים. הדירות המדוברות נמצאות באותו גוש-חלקה, בתת-חלקה 15.
תביעה ותביעה שכנגד

מדובר בדירות שמכרה עמידר לעמותת סוכת עובדיה במסגרת הסכם פשרה בין שני הצדדים. בשנת 1981 החלה העמותה לשכור מחברת עמידר 31 דירות. בשנת 1988 נערך בין השוכרים מחד-גיסא ובין משרד השיכון וחברת עמידר מאידך-גיסא, הסכם שלפיו ישלמו השוכרים שכר דירה בשיעור 55% מהחיוב, זאת כנגד פעולות אחזקת הנכסים. האחזקה כוללת שיפוץ דירות לאכלוס חוזר, אחזקה שוטפת ואחזקה יסודית של המבנים והדירות.
בשנת 2001 החליט משרד השיכון 'לפטור את עצמו מהשידוך' ולמכור את הדירות לישיבה בבית אל במחיר שומה ובהפחתה של 25%, זאת בתנאי שהדירות תירכשנה כמקשה אחת. העסקה לא יצאה לפועל עקב טענות שהועלו על-ידי אנשי הישיבה. באותה עת הם גם הפסיקו לשלם לעמידר את שכר הדירה בגין הדירות, עקב המחלוקת בנושא הרכישה.
עמידר הגישה תביעה כנגד השוכרים ומן הצד השני, הגישו השוכרים תביעה שכנגד. בית המשפט החל לדון בסוגיה וביקש מהצדדים להגיע להסכמה. בהתאם להסכמה בין הצדדים נקבע כי השוכרים ישלמו שכר דירה שוטף בגין כל הדירות בהתאם לקביעה של חברת עמידר. אנשי עמותת סוכת עובדיה יוכלו לרכוש 7 דירות ובתוספת של כ-60% בגין אי-תשלום שכר הדירה. ממשרד השיכון נמסר ל-News1 כי בפועל שילמו הרוכשים כ-400,000 שקל עבור כל דירה שרכשו. סכום זה כולל את מחיר הדירה שפורט בדוחות העמותה - 250,418 שקלים בתוספת תשלומי שכר הדירה.
מחיר אחיד לדירות בגודל שונה

גורמים במשרד השיכון ציינו כי מאז הפשרה ומכירת הדירות - משלמת הישיבה בבית אל תשלומי שכירות מלאים עבור 24 הדירות האחרות שהיא שוכרת מעמידר. אולם הדוח המילולי שפרסמה העמותה מעלה כי בין הצדדים עדיין קיימים חילוקי דעות. כך נכתב בסעיף ח' של הדוח המילולי: "כנגד העמותה עומדת דרישה כספית מחברת עמידר. העמותה מנהלת משא-ומתן עם עמידר על סכום הדרישה".
גם בחברת עמידר מאשרים את קיום הסכסוך המשפטי שעדיין לא הסתיים: "בין חברת עמידר לעמותת סוכת עובדיה אכן מתנהל הליך משפטי, כך שאנו מנועים להשיב לשאלות הקשורות להליך", לשון תגובת דוברת עמידר שנמסרה ל-News1.
אם כן, למרות אותה דרישה כספית של עמידר שעדיין קיימת על-פי הצהרת אנשי העמותה, מכרה להם עמידר את שבע הדירות בסכומים נמוכים משמעותית ממחירן בשוק.
עוד עולה מנתוני משרד השיכון כי שלוש מהדירות הן בנות ארבעה חדרים ובעלות שטח של 100 מ"ר. ארבע הדירות האחרות הן בנות שלושה חדרים על 78 מ"ר. למרות השוני בגדלים, שאמור לבוא לידי ביטוי בעלות השכירות ובמחיר הנדרש במכירה - קיבלה עמידר עבור כל אחת מאותן דירות סכום זהה.
בעמידר הטילו את האחריות על קביעת המחיר שנגבה מסוכת עובדיה על כתפי משרד הבינוי והשיכון. "עמידר ביצעה את הליך המכר שבמסגרתו דנה ועדת המחירים של משרד הבינוי והשיכון בבקשת העמותה וגם קבעה את מחיר המכירה", לשון תגובת החברה.
"אין גושים כאלה בבית אל"
ניסיון לברר היכן נמצאות אותן דירות שנמכרו לעמותת סוכת עובדיה במסגרת הסכם הפשרה מעלה חשד שהפרטים שנרשמו בדוח אינם מדויקים, בלשון המעטה. בתגובה לפנייה שנעשתה אל המינהל האזרחי בבקשה לקבלת מידע על-אודות המיקום של מספרי הגוש-חלקה שפורטו בדוח העמותה נמסר מן המינהל כי "אין גושים כאלה בבית אל". בירור נוסף העלה כי אותן שבע דירות שנמכרו לסוכת עובדיה נמצאות ברחוב מעגלי הראי"ה 13 וברחוב מי מרום 20 בבית אל.
מדובר בשני מבנים הנמצאים זה בגבו של זה. על-פי נתוני המינהל האזרחי, שני המבנים נמצאים בגוש 4. הבניין שברחוב מעגלי הראי"ה נמצא כולו בחלקה 78 והבניין השני נמצא בחלקו בחלקה 78 ובחלקו בחלקה 232-233. לא ידוע מדוע צוינו בדוח נתונים שונים מן הנתונים האמיתיים.
מרשות התאגידים במשרד המשפטים נמסר בתחילה כי דיווחי העמותה ייבדקו. "לאור הטענות העולות רשות התאגידים, אשר אנו למדים עליהן לראשונה מפנייה זו, בכוונתנו לבדוק את הנושא", לשון התגובה.
בתום בדיקת רשות התאגידים נקבע כי על העמותה להגיש עד לתחילת דצמבר 2014 דוח מילולי מתוקן אשר על פיו ניתן יהיה לזהות את הנכסים. עוד נקבע כי על העמותה להגיש דוח מתוקן שיכלול את סכום ההלוואה שלקחה מבנק טפחות, בצירוף מסמכים מאמתים.
"בתגובתה התנצלה העמותה על טעות הסופר בדוח הכספי וצירפה דוח כספי מתוקן הכולל את סכום ההלוואות מבנק טפחות לשנת 2006 וכן צורפו מסמכים מאמתים לעניין סכום ההלוואות המקוריות ולעניין היתרה ליום 31.12.13. מהמסמכים שצורפו עולה כי הן סכום ההלוואות המקוריות והן היתרה ל-31.12.13 תואמים את הנתונים בדוח הכספי", נכתב בהודעת רו"ח רגינה הלפרין מרשות התאגידים. לדבריה, "לאור תגובת העמותה וצירוף הדוח הכספי המתוקן לא נמצא מקום להמשיך בבדיקה בעניין זה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה