עובדי חברת החשמל-זכות שביתה ללא סייג ותנאי

(22-09-14) ההסתדרות והמזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל מבקשים מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים לתת לעובדים זכות שביתה ללא כל סייג או התניה כאשר היישום בפועל של מתווה השביתה עליו תחליט נציגות העובדים יעמוד לביקורת שיפוטית דינמית כמקובל.

ההסתדרות והמזכירות הגישו לבית הדין בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה שניתנה בשבוע שעבר המתנה את זכות השביתה במידתיות, וזאת קודם שנציגות העובדים החליטה לגבי מתווה השביתה.

לדברי ההסתדרות והמזכירות הארצית של העובדים, בהחלטתו זו ירד בית הדין לזירת יחסי העבודה ובניגוד לכל כללי המשפט והעבודה וכללי המשפט המנהלי- השים עצמו כמי שמחליט ביחד עם נציגות העובדים מה יהיה מתווה השביתה, במקום שיעסוק רק בביקורת שיפוטית על החלטת הגוף המוסמך במקרה זה שהינה ההסתדרות הכללית, הארגון היציג הגדול במדינה.

בבקשה למתן רשות ערעור שהוגשה באמצעות עוה"ד איריס ורדי המייצגת את ההסתדרות ומשרד עורכי הדין ארנה לין ושות' המייצג את המזכירות הארצית נאמר עוד כי בית הדין האזורי טעה עוד בכך שהחליט כי שינוי חד צדדי ללא משא ומתן כמתחייב מההסכמים והסכמות קיבוציות במשך 90 שנה במעמד, שכר, ותנאי עבודה של מנהל משאבי אנוש והעברתו מהסכם קיבוצי לחוזה אישי-אינו מקנה עילה לשביתה.

לטענת ההסתדרות והמזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל בהחלטת בית הדין האזורי נפלו טעויות משפטיות מהותיות וההחלטה פוגעת באופן קשה ומהותי בזכויות ארגון העובדים והעובדים והופכת על פניה מושכלות יסוד במשפט העבודה.

בבקשה נאמר כי לא רק שמזה חודשיים לא מתקיים משא ומתן אלא שיש הסכמה משותפת של הנציגים הבכירים ביותר של הצדדים הבכירים ביותר של הצדדים שהמשא ומתן גם לא יתקיים בשל כך שהגיע למבוי סתום.

עוד נטען בפנייה לבית הדין כי בית הדין האזורי שגה בכך שלא הסתפק בהצהרת נציגות העובדים שניתנה על ידי יו"ר ההסתדרות לגבי האמצעים הארגוניים שיינקטו, בכך שחייב את נציגות העובדים לתת פירוט מלא של האמצעים הארגוניים שיינקטו ומועדם, התנה את זכות השביתה בדרך בה תיושם, והתערב בהחלטת הארגון היציג עוד בטרם ניתנה.

בנוסף שגה בית הדין בכך שלא הבדיל בין שלב ההחלטה של הארגון היציג שהוא בסמכותו ובשיקול דעתו של הארגון היציג ואינו בסמכות בית הדין כלל לבין השלב שלאחר ההחלטה של הארגון היציג שלגביו מוסמך בית הדין להפעיל ביקורת שיפוטית, בנוסף בכך שביקש להיות שותף לקביעת החלטה מידתית בדבר האמצעים הארגוניים אפילו בטרם החליט הארגון היציג עצמו על האמצעים הארגוניים שינקטו, ובכך ששם עצמו בנעלי ארגון העובדים היציג וביקש לקבוע בעצמו את גדרי שביתת עובדי חברת החשמל.

לדברי ההסתדרות והמזכירות הארצית במשפט העבודה הקיבוצי לא מוכר ולו תקדים אחד של הפעלת ביקורת שיפוטית מראש בהליך של "pre-rulling" ביוזמת בית הדין לעבודה על מידתיות השביתה.