נהריה תוחרג מתקנות האלטע-זאכן

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה (יום א', 21.9.14) דיון מחדש בתקנות התעבורה ואישרה לאסור את תנועת העגלות הרתומות לסוסים או לחמורים בערים, למעט השימוש לצרכי תיירות.

לפני כחודשיים אישרה הוועדה שורה של תיקונים לתקנות התעבורה, ובכללן תקנה האוסרת על שימוש בעגלות בערים, אולם בדיון התברר כי בעיקר בנהריה ובערים אחרות פועלות כרכרות תיירותיות, שאישור התקנה עלול לפגוע בפרנסת מפעיליהן. יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, ביקש לקיים דיון מחדש בנושא, על-מנת למצוא את הדרך לאסור על תנועת העגלות בערים באופן שלא יפגע בשימוש בכרכרות למטרות תיירותיות.

ברוורמן אמר כי השמירה על בעלי החיים חשובה, אולם יש מקומות שניתן לאשר בהם תנועת עגלות כמו במושבים, בקיבוצים ובכפרים וכן גם במסלולים מוגדרים בערים בתנאי שהתנועה היא לצורכי נופש ופנאי, בדומה לנעשה בערים רבות בעולם. נציגת משרד התחבורה, עו"ד שרית זוכוביצקי, הבהירה כי התקנה תאפשר תנועת עגלות בערים אך ורק למטרות תיירותיות, ורק במסלולים שהתירה הרשות המקומית בכתב ולאחר התייעצות עם המשטרה.

נציג עמותת תנו לחיות לחיות, עו"ד יוסי וולפסון, אמר כי יש חשש שהחרגת הכרכרות תיצור פרצה שתאפשר בסוף גם את תנועת האלטע-זאכן (עגלונים המוכרים סחורות ישנות), שגם הוא משתמש בכרכרה לפרנסתו. "כמו שהאלטע-אזכן יכול לעבור לטנדר, גם מי שמשתמש בכרכרות לצרכי תיירות יכול לעבור להשתמש ברכב פתוח או בריקשה, בלי להפריע לתנועה ובלי לגרום סבל לבעלי החיים", אמר. היועץ המשפטי של עיריית נהריה, עו"ד אורון ארבל, אמר כי החברה הכלכלית העירונית היא שמפעילה את הכרכרות, ומצב הסוסים טוב מתמיד. חבר ועד הכל חי, אדם פרנק, טען מנגד כי לא מטפלים בסוסים כמו שצריך וציין שיש בעיה כללית של האכיפה בישראל.

כאמור, הוועדה אישרה את התקנות ואת החרגת הכרכרות. היו"ר ברוורמן הגיב ואמר כי גם כשמתקנים עיוותים צריך לעשות זאת בחוכמה. עם זאת הוא קרא לכל הגורמים האחראיים לאכוף את התקנות. הוא הוסיף ואמר כי נהריה תהווה מודל, וקרא לבחון בדקדקנות גם את השימוש בכרכרות וגם את הטיפול בסוסים. הוא אף הבהיר כי אם יימצאו בעיות ואם תתגלה פגיעה בבעלי החיים הדבר יטופל.

התקנה החדשה תיכנס לתוקף בעוד תשעה חודשים מיום פרסומה ברשומות.

תחילתה של מסורת

פטר אוסקר מאייר, המנהל המוניציפלי הראשון של נהריה הייקית שכיהן בשנים 1941-1935, נהג לרכוב על סוסים. אחר כך הגיעו לנהריה הכרכרות שהן כלי תחבורה עתיק בו השתמשו בעיקר האצילים באירופה במאות ה-18 וה-19. כרכרה טיפוסית שנרתמה לסוסים להסעת נוסעים הייתה מפוארת וכששימשה להעברת סחורות ודברי דואר היה עיצובה פשוט. עם התפתחות המכוניות פחת השימוש בכרכרות והוסב בעיקר לצרכי תיירות.

מסילות הברזל הראשונות נבנו בידי אותם ספקים שבנו את הכרכרות העתיקות ואלה הותאמו למסילות ברזל ברוחב 143.5 ס"מ, משום שהכלים והתבניות ששימשו לבניית הכרכרות שימשו גם לבניית המסילות העתיקות באנגליה. לכן המרחק בין גלגלי הכרכרות זהה לרוחב המסילות ונקבע לשם מניעת נזקים לכרכרות בנסיעתן בכבישים העתיקים באנגליה שבהם נחרצו עקבות הכרכרות.

לארץ-ישראל הובאו הכרכרות הראשונות ע"י הטמפלרים ונקראו דיליז'נס (בצרפתית: כרכרה או מרכבת נוסעים ודואר גדולה). אליה נרתמו 3 סוסים בנסיעות בין-עירוניות ו-2 בתוך העיר. הדיליז'נס הכיל עד 9 מושבים ובעליו נהג להביא בשובו ליישוב גם דברי דואר ותרופות. ברחובות, שהוקמה בתקופת השלטון העותמני נתן ועד המושבה הרשאה להפעלת הדיליז'נס. והמפעיל היה מחויב, בין היתר, להגיע בכל שלושת הרגלים לפחות פעם אחת לירושלים וחזרה.

מי כאן בהריון?

גם בתקופה בה היו כבר אוטובוסים, היו מסיעות כרכרות נוסעים משכונת עין שרה בנהריה למרכז העיר בשעות בהן לא היה אוטובוס. תחנת הכרכרות הייתה ברחוב הגעתון, מול מסעדת פינגווין הוותיקה.
מלכות היופי זכו ל"סיבוב"
כרכרות העבר בנהריה קושטו בסרטים צבעוניים וסוסי פלסטיק קטנים לילדים. מדי קיץ, בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים, הגיעו מלכות היופי לנהריה וזכו ל"סיבוב" על הכרכרות.

כיום משמשות הכרכרות בעיקר תיירים, זוגות בירח דבש וילדים המעדיפים לראות את נהריה בדרך אחרת. לפני מספר שנים רכשה החברה הכלכלית לנהריה כרכרות מסוגננות שנבנו בהזמנה מיוחדת על-ידי יצרן כרכרות מבני כת האיימיש בארה"ב. ראש העירייה ז'קי סבג שהחליט על הרכישה היה מעורב בבחירה באופן אישי. אצל בני האיימיש מכונה הכרכרה "באגי" ועיצובה וצבעה בעלי משמעות לסימני זיהוי בקרב קהילתם. הצבע הלבן משתייך לבני האיימיש מאזור נברסקה שבארה"ב.

הכרכרות מופעלות בנהריה בעונת הקיץ ובחגים ע"י רכביות במדים נאים ויוצאות משדרות הגעתון בסמוך למשביר לצרכן בימי חול בין השעות 17:00 עד 22:00.