העליון: כך יזהיר עורך דין את לקוחו

בית המשפט העליון קובע לראשונה (יום ג', 16.9.14) את הכללים לפיהם על עורכי דין לפעול בבואם להזהיר את לקוחותיהם מפני פעולות בניגוד לחוות דעתם.

בעבר קבע בית המשפט העליון, כי על עורך הדין להעמיד את לקוחו על מכלול הסיכונים והסיכויים הכרוכים בעשיית פעולה בניגוד לעצתו של עורך הדין, וזאת כדי להגן על עצמו מפני תביעת נזיקין. כעת קובע השופט סלים ג'ובראן כיצד יש לבצע זאת בפועל, בהתבסס על שלושה משתנים: מיהות הלקוח ומעורבותו, תוחלת הסיכון הנלקח ומורכבות הסוגיה הנדונה.

לגבי מיהות הלקוח אומר ג'ובראן, כי ככל שהלקוח בקיא יותר בתחום הנדון, נחלשת חובת האזהרה של עורך הדין - ולהפך. כך גם כאשר הלקוח מנהל בעצמו את המגעים מול הצד השני ועורך הדין רק מייעץ לו - אל מול מצב בו הלקוח מפקיד את גורלו בידי עורך הדין. "ככל שהנושא קרוב יותר לליבת המומחיות של הלקוח וככל שמעורבותו של עורך הדין בתיק פחות משמעותית, דומה כי יש מקום להקל על מידת חובת האזהרה הנדרשת מעורך הדין", הוא מסכם.

לגבי תוחלת הסיכון אומר ג'ובראן, כי מצופה מעורך הדין להעמיד את הלקוח על הסיכונים כאשר הם משפטיים. לדבריו, "דומה כי ככל שהסיכון גדול יותר וודאי יותר, כך על עורך הדין לפעול יותר לאזהרת לקוחו. ככל שהסיכון מזערי יותר וודאי פחות, כך ניטה להקל על מידת חובת האזהרה הנדרשת מעורך הדין".

לגבי מורכבות הסוגיה אומר ג'ובראן: "ככל שהסוגיה המשפטית יותר מורכבת, נדרשים מיומנות, כישורים וידע משפטיים רבים יותר על-מנת להבין את הסוגיה לעומקה ולרוחבה, משמעויותיה ונפקויותיה. מיומנות, כישורים וידע אלה נמצאים בידי עורך הדין מכוח הכשרתו, עיסוקו וניסיונו. עורך הדין הוא הגורם בעל האמצעים להבין את הסוגיה לאשורה - והאמון על כך - ועל כן חובת האזהרה שלו מתגברת במקרים בהם הסוגיה המשפטית מורכבת. במקרים מורכבים, נדרש מעורך הדין לפרט ביתר פירוט והעמקה את הסיכויים והסיכונים הטמונים בהחלטת לקוחו ועל כן, האזהרה נדרשת להיות משמעותית יותר".

עוד עוסק ג'ובראן בשאלה כיצד על עורך הדין להעביר את אזהרתו: "ככל שחובת האזהרה מוגברת יותר, כך יש לנקוט באמצעים רבים ומשמעותיים יותר על-מנת להזהיר את הלקוח. העלאת האזהרה על הכתב, מבחינה מהותית, עשויה להיות במקרים מסוימים בעלת השפעה משמעותית יותר מאזהרה בעל-פה, אך אין היא נדרשת במקרים בהם חובת האזהרה מוחלשת".

לבסוף נדרש ג'ובראן לשאלה, האם במקרים קיצוניים על עורך הדין להתפטר אם הלקוח אינו מקבל את עצתו. לדעתו, "אפשרות של התפטרות היא אפשרות קיצונית אותה יש לשמור למקרי הקיצון בלבד, בנסיבות בהן חובת האזהרה היא מוגברת ביותר. מקרי הקיצון הללו, כאמור, הם מקרים בהם הלקוח לא בקיא בתחום ולא מעורב בהליכים, תוחלת הסיכון של ההחלטה שלו היא גבוהה והסוגיה היא מורכבת. במקרים כאלה, יש לשקול השתחררות מייצוג במידה וקיים חשש מהותי שאם לא יעשה כן, ייגרם נזק משמעותי בלתי הפיך ללקוח". גם במקרים אלו, מדגיש ג'ובראן, ההתפטרות היא אפשרות ולא חובה.

הדברים כלולים בהחלטת בית המשפט העליון לאשר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בו נדחתה תביעתה של קבוצת גיאות נגד משרד גולדפרב-לוי-ערן (כיום חלק ממשרד גולדפרב-זליגמן). גיאות הייתה בעלת מסעדה ברמת החייל, וגולדפרב ייצג אותה בהליכי בוררות מול חברת תפעול, בעלת הנכס בו פעלה המסעדה. גיאות הפסידה בבוררות וחויבה לשלם דמי שכירות תמורת התקופה בה נטשה את המסעדה. היא טענה, כי צעד זה ננקט על-פי המלצתו של המשרד - אשר מצידו הכחיש את הטענה.

ג'ובראן אומר כי החלת כל המבחנים על המקרה שבפניו מובילה למסקנה, כי המשרד עמד בחובת האזהרה הנאותה לגיאות ולא היה עליו להתפטר לאחר שלגירסתו פעלה בניגוד לעצתו. גיאות חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל.

השופטים יצחק עמית ונעם סולברג הסכימו עם ג'ובראן. את גיאות ייצג עו"ד יגאל דורון, ואת גולדפרב - עוה"ד דורי קלגסבלד, גליה כהן וויקי ונטורה.